20 מיליארד שקל. זהו הסכום הבלתי נתפס אותו קיבלו הקיבוצים לפני כשלושים שנה במתנה מעם ישראל, בתספורת החובות הגדולה מאז ומעולם, הודות להתנהלותם הכלכלית הכושלת.
למי שלא מבין את גודל הסכום, נסו לחלק את הסכום במספר האזרחים שהיו כאן אז, ולהבין כמה שילם כל אחד מאיתנו עבור החברים מהקיבוץ. מדובר באלפי שקלים לכל אחד ואחת. מבין הקיבוצים שזכו לתספורת יוקרתית במיוחד היה קיבוץ ניר דוד, שפחות מאלף תושביו זכו לצ'ק שמן על סך כמאה מיליון שקלים.
הנתונים הללו, אל מול הדורסנות, החוצפה והעבריינות של הקיבוץ שכבר עשור חוסם כל אזרח שרוצה להשתמש במשאב ששייך לכולנו, מי נחל האסי הצלולים העוברים בשטח הקיבוץ, מרגיזים במיוחד, וכפי ששואלים המוחים מבית שאן – הרחצת וגם ירשת?
בתחילה, השתמש הקיבוץ בשיטה של הפחדה ושקרים, את אלו שבאו בשעריו הבריחו בצעקות, את האמיצים שבהם הבהילו בטענות על הסגת גבול ושאר ירקות.
כעת כולם כבר יודעים שמדובר בשקר. אין כל חולק, חוץ מכמה בעלי אינטרסים, שהנחל, כולו, מחילתו ועד סופו, שייך לעם ישראל שזכאי לרחוץ בו, לטייל ולהנות. אין חולק שגם הדרך המובילה אליו משער הקיבוץ היא דרך סטטוטורית השייכת לכולם. אין כל ספק שאין סמכות בחוק לסגור את השערים, ואין כל סמכות בחוק למאבטח בשער לעכב אדם אם אין ממנו חשש בטחוני.
רק תזכורת לכולנו, כמה געשה הארץ כשראש העיר עפולה חשב לסגור את הפארק בעפולה לתושבי העיר בלבד. גם אז, היה סוג של הגיון בדבריו של ראש העיר, אבל זה לא חוקי, וזה בעייתי. התנהלות הקיבוץ כולה לוקה בחוסר תום לב קיצוני – ששיאו בנייה מאסיבית בימים אלו על השטחים הצמודים לנחל שעדיין נותרו פתוחים. לאחר הבנייה, שוב יטענו שלא ניתן לפתוח פארק ציבורי ליד בתי תושבים ואת הנעשה אין להשיב.
גם אני שונא לכלוך, גם אני שונא שהטבע נהרס ונרמס, ויותר מכל אני שונא את החבורה הזו שתמיד תמיד תגיע למקום בו התיישבת עם המשפחה, תוציא בוקסה אימתנית שבעוד דקות ספורות תהרוס סופית את השלווה שכל כך רציתי. וואלה, אני גם לא כל כך אוהב מוזיקה מזרחית שהחבר'ה אוהבים לשמוע. מותר לי. אבל לכל זה יש פתרון.
חוקים ברורים ואכיפה טובה עובדים מצוין. תשלום הגון על ניקיון ותחזוקה עושה את העבודה. צאו לחופים המוסדרים, בכינרת ובים התיכון, לכו לגנים הלאומיים, כולם נקיים למשעי, כפי שצריך להיות, ואין שום סיבה שלא יהיה כך בנחל האסי.
עינו של איש לא צרה ברווחיהם של אנשי הקיבוץ. פתיחת השערים עלולה להניב לכם, קיבוצניקים יקרים, הרבה מאד כסף: השכירו ציוד, פתחו חנויות מזון, גבו כסף לצורך הוצאות הניקיון, הגינון והתחזוקה. פתחו חוגים והפעלות. רק לאחרונה ביקרתי בקיבוץ דפנה, שם הבינו שבמקום לריב עם כל מטייל שלא יחדור לקיבוץ מן החורים ומן הסדקים, ניתן לארח אותו יפה ולהרוויח ממנו כסף רב, ואפילו לשמור על הניקיון והשקט ברוב שטחי הקיבוץ.
נחל האסי שייך לכולנו. הנערים מבית שאן הם גיבורים אמיצים שפתחו לבדם במאבק נגד עוצמה כלכלית, ללא שיתוף פעולה מהמשטרה, מהעירייה או מהמועצה. הם נאבקים במאבטחים גברתנים, בהכפשות בתקשורת וממסכת שקרים. אני מקנא באומץ שלהם, בחוצפה שלהם לקרוא תיגר. גם אתם - הצטרפו למאבק. בקבוצת הפייסבוק, בהפגנות, במכתבים ובעיקר בביקור במקום, כי הוא גם שלכם.