סמוך ל-19.45 יצא מסע ההלוויה של התינוק יהודה חיים שוהם הי\"ד לבית העלמין בישוב שילה שם הוא ייטמן. אלפים מלווים אותו בדרכו האחרונה.
המסע החל ממשרד ראש הממשלה בירושלים. שרון נתבקש על ידי אבי התינוק לבוא להלוויה.
כשגופתו של התינוק היתה מונחת בארון אל מול משרד ראש הממשלה, הוזמן ע\"י אביו של התינוק בני שוהם לשאת דברים.
האב ביקש ממשתתפי ההלוויה לכבד את ראש הממשלה, אך כשעלה שרון אל הבמה החלו קריאות שבר וזעם מהמשתתפים. \"עד מתי? נשבר לנו! עד מתי נקבור את מתנו?\", צעקו לעברו. האב בני ניסה להסות את הקולות שעלו בקרב המשתתפים באומרו: \"הכאב הוא של כל עם ישראל\", אך קריאות הזעם המשיכו כשמשתתפי ההלוויה זעקו \"מספיק עם ההבלגה הזאת\".
דקות ארוכות המתין ראש הממשלה עד ששככו הקולות. אחר כך אמר: \"לא באתי הנה לנאום ולשאת דברים, באתי לבכות יחד איתכם\". באמרו דברים אלה החלו שוב קריאות הזעם לגעות בקרב המשתתפים. הוא אמר \"אתמול עמדתי ליד מיטתו של חיים יהודה, ליטפתי את ידו. היום קשה לי להיפרד ממנו, הוא ממש בגיל נכדי התאומים. ראיתי אתכם מתפללים בדבקות, התפללתי בלבי אתכם יחד. על מה רוצחים תינוק? איך הם מגיעים לרצח תינוק? רק הסתה פרועה ושלוחת רסן של הרש\"פ העומדת מאחורי פעולות הטרור ומפעילה אותם, ומביאה למעשי זוועה כאלה\".
שרון הוסיף \"האחריות לחייו של כל ילד בישראל מוטלת על כתפי ואני מרגיש את נטל המשא, אך כתפי לא שחו כי אני יודע שאסור שרוחנו תיפול בקרבנו. אם נשאל כל יום עד מתי, נפסיד. אך אם נדע לעמוד ולחרוק שן ולהמשיך גם כשהדמעות חונקות את גרוננו - ננצח, ואנחנו ננצח. עמדנו במצבים קשים ויכולנו לאויבינו וכך נעשה בעתיד. רק שהלב כואב כי יהודה הקטן לא יהיה אתנו כשנגיע בא\"י למנוחה ולנחלה, ואנחנו נגיע. יהיה זכרו ברוך.
אביו של התינוק, בני שוהם, אמר כי \"גורלו של בננו חיים יהודה בן ה-5 חודשים, תינוק שלא טעם טעם חטא ולא עשה רע לאיש, מת על קידוש השם במסרו את נפשו במצוות כיבוש הארץ. אלו אינן סתם מילים. יהודי שכל חטאו היה שרצה לנסוע הביתה, האם על רצונו לחזור הביתה מגיע לו למות? לאן הגענו במדינה יהודית בת 53 שנה\". הוא הוסיף כי \"יהודה היה תינוק שרק צחק וחייך לכולם. נשמה טהורה שירדה לעולם ע\"מ לקדש את שמו של הקב\"ה. זכתה נשמה זו שהעלתה את עם ישראל קומה. תחושת השותפות וההזדהות של כלל העם, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים- כולם מאוחדים סביב גורלו\".
המסע החל ממשרד ראש הממשלה בירושלים. שרון נתבקש על ידי אבי התינוק לבוא להלוויה.
כשגופתו של התינוק היתה מונחת בארון אל מול משרד ראש הממשלה, הוזמן ע\"י אביו של התינוק בני שוהם לשאת דברים.
האב ביקש ממשתתפי ההלוויה לכבד את ראש הממשלה, אך כשעלה שרון אל הבמה החלו קריאות שבר וזעם מהמשתתפים. \"עד מתי? נשבר לנו! עד מתי נקבור את מתנו?\", צעקו לעברו. האב בני ניסה להסות את הקולות שעלו בקרב המשתתפים באומרו: \"הכאב הוא של כל עם ישראל\", אך קריאות הזעם המשיכו כשמשתתפי ההלוויה זעקו \"מספיק עם ההבלגה הזאת\".
דקות ארוכות המתין ראש הממשלה עד ששככו הקולות. אחר כך אמר: \"לא באתי הנה לנאום ולשאת דברים, באתי לבכות יחד איתכם\". באמרו דברים אלה החלו שוב קריאות הזעם לגעות בקרב המשתתפים. הוא אמר \"אתמול עמדתי ליד מיטתו של חיים יהודה, ליטפתי את ידו. היום קשה לי להיפרד ממנו, הוא ממש בגיל נכדי התאומים. ראיתי אתכם מתפללים בדבקות, התפללתי בלבי אתכם יחד. על מה רוצחים תינוק? איך הם מגיעים לרצח תינוק? רק הסתה פרועה ושלוחת רסן של הרש\"פ העומדת מאחורי פעולות הטרור ומפעילה אותם, ומביאה למעשי זוועה כאלה\".
שרון הוסיף \"האחריות לחייו של כל ילד בישראל מוטלת על כתפי ואני מרגיש את נטל המשא, אך כתפי לא שחו כי אני יודע שאסור שרוחנו תיפול בקרבנו. אם נשאל כל יום עד מתי, נפסיד. אך אם נדע לעמוד ולחרוק שן ולהמשיך גם כשהדמעות חונקות את גרוננו - ננצח, ואנחנו ננצח. עמדנו במצבים קשים ויכולנו לאויבינו וכך נעשה בעתיד. רק שהלב כואב כי יהודה הקטן לא יהיה אתנו כשנגיע בא\"י למנוחה ולנחלה, ואנחנו נגיע. יהיה זכרו ברוך.
אביו של התינוק, בני שוהם, אמר כי \"גורלו של בננו חיים יהודה בן ה-5 חודשים, תינוק שלא טעם טעם חטא ולא עשה רע לאיש, מת על קידוש השם במסרו את נפשו במצוות כיבוש הארץ. אלו אינן סתם מילים. יהודי שכל חטאו היה שרצה לנסוע הביתה, האם על רצונו לחזור הביתה מגיע לו למות? לאן הגענו במדינה יהודית בת 53 שנה\". הוא הוסיף כי \"יהודה היה תינוק שרק צחק וחייך לכולם. נשמה טהורה שירדה לעולם ע\"מ לקדש את שמו של הקב\"ה. זכתה נשמה זו שהעלתה את עם ישראל קומה. תחושת השותפות וההזדהות של כלל העם, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים- כולם מאוחדים סביב גורלו\".