אין צורך בהשתלמות להט"ב למורי החמ"ד

אם מוסכם שהנושא רגיש ובעל השלכות חמורות, וודאי שיש להשאיר את הטיפול בנערים ובנערות הללו למקצוענים בלבד.

צביקה מור , י"ח באלול תש"פ

סדרת חינוך
סדרת חינוך
צילום: צביקה מור

לאחר הכתבה הקודמת, הגיעו שאלות ופניות מהקוראים. שאלו, הרי זה בנפשנו? זה ממש דיני נפשות! האם נוכל להגיד שידינו לא שפכו את הדם הזה, חלילה? ועוד פניות עם תוכן דומה.

אם אנחנו מסכימים שהנושא רגיש ויכולות להיות לו השלכות חמורות, אז וודאי שיש להשאיר את הטיפול בנערים ובנערות הללו למקצוענים בלבד. האם חבר שאין לו רקע טיפולי בכלל ובטיפול זוגי בפרט, ראוי לייעץ לחבריו הנתונים במשבר זוגי רק בגלל שזה דיני נפשות? קרוב לוודאי שהחובבנות שלו רק תחמיר את המצב למרות הכוונה הטובה. הטובה הגדולה ביותר שהוא יכול לעשות עבורם היא הפנייתם לטיפול זוגי מקצועי, גם אם הם מאד רוצים בסיוע שלו דווקא.

המורים אינם מטפלים. המורים הם כמו אחים, ואפילו רופאים בחדר מיון שתפקידם לקלוט את החולה, להרגיעו, לתת עזרה ראשונה ואז להפנות למחלקה המתאימה. לא שמענו שרופא חדר מיון וקל וחומר אח, משתלם בניתוחים אורטופדיים, השתלות כליה וברפואת עיניים למרות שרבים מהפונים לחדר מיון יגיעו לטיפולים אלו.

לתת למורים של-99% מהם אין הכשרה טיפולית, ללוות נער או נערה במשבר זהות מיני, בזכות השתלמות אחת או חמש, זה כמו לתת לאח בחדר מיון לבצע השתלת כליה.

התלמידים הללו לא מצפים שמוריהם העמוסים לעייפה בכיתה של עשרות תלמידים ומאות צרכים, יתפנו לטפל בהם. כל שהם מבקשים הוא חום, מאור פנים, קבלה, הקשבה ועידוד. לדעת שגם להם יש מקום בעולמו של המורה ובעולמו של הקב"ה. בשביל זה לא צריך "ללמוד לעומק את הנושא" ובמיוחד שמדובר בשכיחות של אולי תלמיד אחד בכיתה. צריך ללמוד איך להקשיב באמת, כיצד לעודד ביעילות וכיצד להתפנות לתלמיד כזה למרות העומס הבית ספרי. בדיוק כמו שהיינו נוהגים עם תלמיד שהוריו התגרשו, תלמיד שנפטר לו קרוב או תלמיד שסובל מבידוד חברתי. בשביל זה צריך השתלמות בתקשורת בינאישית על גבי הבסיס של אהבת הבריות הפשוטה והבריאה.

אבל יש כאן משהו מעבר. אי אפשר לראות את נושא ההשתלמות בחמ"ד במנותק ממה שקורה בארץ ובעולם. כדי שארגוני הלהט"ב ישיגו את מבוקשם וימשיכו את הכיבוש הפרוגרסיבי העולמי, אסור להם לאפשר לנושא לרדת מסדר היום בחדשות, ברשתות החברתיות, בקידום חקיקה ובהשתלטות על הרחוב. דוגמה: להעניק לעסקים "תעודת כשרות" נוספת וצבעונית מלבד זו של הרבנות בשל תמיכה בלהט"ב. כך העניין הלהטב"י נראה גדול ומרכזי בחיים, בדיוק כמו שרבים בעולם, שלא טרחו לבדוק נתוני אמת, חושבים שמדינת ישראל היא לפחות בגודל של סין לאור כמות החדשות העוסקות בענייניה.

וכשזה הרושם המתקבל, ואתה שייך לציונות הדתית כלומר, רגשי האשמה ובעיקר הנחיתות עוטפים אותך מאז ומעולם, אינך יכול להישאר "מאחור" ולא להתקדם לעבר העיסוק בענייני הלהט"ב כתורה לשמה. הנימוקים של יוצר ההשתלמות, כפי שכתב כאן בערוץ 7, לא מנמקים כלל את הצורך בהשתלמות עם כותרת כזו, כפי שכתבתי בכתבה הקודמת.

נושא ההשתלמות בחמ"ד הביא גם את הגב' ניקול גיל, לפרסם מאמר דעה כאן בערוץ 7, ובו היא מדגישה את הרצון והצורך של הלהטבי"ם הדתיים להיות חלק מהציונות הדתית, והשתלמות כזו בחמ"ד מקדמת לדעתה את המטרה הזו. גיל, אם לשבעה ובת הזוג של אביגיל, כפי שכתבה במאמר, היא גם חברת ועד בארגון הלהט"ב הדתי שב"ל – שהכל ברא לכבודו.

עד כמה הציונות הדתית צריכה ומוכנה למתוח את שורותיה? בבחירות האחרונות התגלה שגם ח"כ שקד היא חלק מהציונות הדתית. אפשר להעריך אותה ויש הרבה על מה, אפשר לעבוד איתה ואפילו כדאי אבל היא לא ציונות דתית. היא בהחלט ציונות שורשית וערכית.

האם הציונות הדתית צריכה למתוח את שורותיה גם עבור ניקול וחבריה? - ודאי שכן! לא נשליך לאחור אח ואחות בצרה בתור אנשים פרטיים, אך בתור ארגון וקהילה? לא ולא.

כל זמן שחברי הקהילה הדתיים רואים עצמם חלק מקהילת הלהט"ב הכללית ומשתתפים במצעדיהם, ונהנים מתמיכת קרנות אנטי יהודיות, הם לא יוכלו להיות חלק מהציונות הדתית, בדיוק כמו שהציונות הדתית הייתה נוהגת עם ארגון דתיים מחללי שבת או ארגון נשים דתיות נשואות ללא כיסוי ראש. הציונות הדתית אינה מתערבת בחייו הפרטיים של אף אדם. עובדה היא שהחמ"ד קולט לשורותיו תלמידים ממשפחות דתיות למחצה, לשליש ולרביע, אך לא כך היחס לארגונים הסותרים את ליבה של הציונות הדתית – התורה, כפי שמסורה לה מדורי דורות.

הצורך של הלהט"ב בהתארגנות מובנת מאד. זו הדרך להשיג הכרה ציבורית ושייכות שבעקבותיהם תחושת ערך ותמיכה הדדית. בהחלט צרכים נפשיים בסיסיים לכל אדם. אך כל זמן שההתארגנות מכוונת להנציח את המצב הלהטב"י ומעודדת את חבריה לממש את נטיותיהם, כל זמן שארגוני הלהט"ב הדתיים יהיו חלק מהתכנית לטשטוש זהותה היהודית של המדינה, הם מאבדים את מקומם בציונות הדתית שחרתה על דגלה את חיזוק הזהות היהודית של המדינה כפי שמעוגן, למשל, בחזון החמ"ד.