חג סוכות מבטא ארעיות. דווקא בסתיו, בזמן אסיף התבואה, שאדם נוטה להתבצרות חורפית בתוך הבית, סמל התרבות האנושית, מצווה אותנו התורה לצאת לסוכה; מבנה ארעי של בית-לא-בית.
מצב של נדודים והליכה בדרך. גם מגילת קהלת הנקראת בסוכות מזכירה לנו ש"הבל הבלים הכל הבל"; החיים הם אד-אוויר קצר הנידף ברוח.
על פי רוב נוהגים לקחת את הרעיונות הללו לכיוון עגמומי של חוסר התלהבות מהישגים אנושיים, אולם יש גם צד שני של המטבע:
ארעיות היא גם ביחס לדברים רעים. בעת בה אנו מצויים בעיצומו של משבר יש נטיה לשכוח ש"הכל הבל". לכן חשוב לזכור: עכשיו קשה - אבל זה יעבור! בימים הללו כדאי פחות להביט בחדשות ויותר ללמוד על מגפות בהיסטוריה ולקבל משם פרופורציה.
מגפות תמיד מסתיימות בסוף! גם התקופה המשונה הזו תעבור עוד מספר חודשים; אולי פחות. אולי יותר.
הדרך להמעיט נזקים היא להיכנס ל"סוכה", לעמדה נפשית של הליכה בדרך ומיקסום של המצב הנוכחי. שאנו מביטים מבעד לסכך אנו מבחינים בהתנוצצות אורם של הכוכבים. האור מתנוצץ גם בשעות האפילה ומזכיר לנו שהשחר בסוף מפציע; תמיד.
חג שמח
הרע יעבור.
הטוב יתגבר.
בעזרת ה'