בריונים אז והיום

ההתקהלויות המפונקות בבלפור הן נגד ממשלה לגיטימית נבחרת כאילו אין איום גדול יותר המסכן את שלום העם והעולם בדמות הקורונה.

יוסי אחימאיר , כ"ד בתשרי תשפ"א

יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
עניין אישי

הכותרת שניתנה במוסף חג הסוכות של "ידיעות אחרונות" למאמרו של נחום ברנע על מערכת הבחירות בארה"ב היתה בת שתי מלים: "ברית הבריונים".

המאמר טיפל במערכת הבחירות בארה"ב ו"התנהגותו הבריונית של טראמפ". המאמר של ברנע באותו עיתון מיום 1.3.2010 נשא כותרת דומה, "ברית הבריונים", ועסק בעיתונאים ש"מהלכים אימים על שופטים, פרקליטים וקציני משטרה". כעבור שנתיים, את מאמרו ב2.4.2012 על האלימות בכדורגל הכתיר נחום ברנע – ניחשתם נכון – "ברית הבריונים".

עמיתו, העיתונאי המחונן של "ידיעות אחרונות", איתן הבר שהלך לעולמו בשבוע שעבר, אף הוא השתמש בצמד המלים הזה בשניים ממאמריו ב-2011: כך במאמרו מ-9.2 (על "המאבק המלוכלך" למינוי הרמטכ"ל) ומ14.12 (על "התפרעויות בריוני המתנחלים נגד צה'ל").

מכאן אולי כבר הובן, כי לכותב שורות אלה, כבנו של מייסד "ברית הבריונים" המקורית, יש תחביב מוזר. איסוף מאמרים אקטואליים שכותרתם כשם האירגון המחתרתי שהרים ראשון את נס המרי נגד השלטון הזר הבריטי בארץ-ישראל. בקלסר מיוחד, שמורים עמי עשרות מאמרים כאלה, מכל העיתונים, שכותרתם אמורה לשקף מעשי בריונות בתחומים שונים.

עורך שהכתיר מאמר או ידיעה בעיתונו במלים "ברית הבריונים", כנראה מתענג על ה"הברקה" שלו. המושג הזה היה חקוק איכשהו במוחו. ואולם מה הוא יודע באמת על "ברית הבריונים" המקורית? מה הוא יודע על אורי צבי גרינברג, משורר הקיטרוג והאמונה, שהעניק את השם הזה לקבוצת הצעירים בהנהגתו של ד"ר אב"א אחימאיר, שראשונה פתחה במרי בתקופת המנדט?

"בריונים" על שום מה? – על שם הבריונים והקנאים שלחמו בכובש הזר הרומי לפני אלפיים שנה, על אפו וחמתו של הרוב בקהילה היהודית בירושלים הנצורה. משמעות המילה "בריונים" אז היתה – לוחמים. פחות במשמעות של אנשים פורעים ואלימים, כמקובל היום. המילה נגזרה מהמילה "בירה", בירת ישראל. הבריונים דאז ראו עצמם כמגיני הבירה. צריך להודות: היה זה מתריס למדי לאמץ מושג טעון שכזה בשנות השלושים של המאה העשרים ("קמנו, שבנו צעירי אונים, קמנו, שבנו, אנחנו בריונים"), כאשר אותם צעירים אינטלקטואלים, אידיאליסטים, נרדפים גם על-ידי היישוב ה"מאורגן". הפעולות שלקחו על עצמם לבצע עוררו עליהם את זעמה של ההנהגה הכנועה.

גם אחרי פרעות תרפ"ט, גם אחרי "הספר הלבן" מבית היוצר של שר המושבות הבריטי פאספילד, שכללו הגבלות חמורות על העלייה – היישוב נשאר פאסיבי, לא הגיב. שלטון המנדט ראה על כן לנכון להעדיף את האינטרסים של הערבים על פני אלה של היהודים, ולצמצם את משמעות הבית הלאומי היהודי. השקט ביישוב הופר על-ידי קבוצת צעירים, נוער לאומי, שנהו אחרי קריאותיהם של אחימאיר, אצ"ג וייבין, לקום ולמחות. ראשונה להפגנות התרחשה לפני 90 שנה בדיוק, ב9 באוקטובר 1930, כשהתריסו ה"בריונים" כנגד דרומונד שילס, סגן שר המושבות הבריטי בלב תל-אביב הקטנה.

המפגינים נאסרו, מחאתם ומשפטם עשו כותרות ראשיות בעיתוני התקופה. המסר עבר. מי זוכר את האירוע החשוב הזה כיום? "לימים נשתכחה ההפגנה נגד שילס מלב הבריות" – כתב אבי כעבור שלושים שנה בפרק זיכרונות – "שכן ההיסטוריה הציונית נכתבה על-ידי אלה שלא האמינו במלכות. ואולם עוד בוא יבוא היום, בו יידעו היסטוריוני אמת וצדק להעריך נכונה את פעולת 'ברית הבריונים', שלא כהערכת משכיחיה".

הפגנות לא-אלימות יכולות לגלגל כדור שלג שיילך ויתעבה, ירמוס במורד כל מה שבדרכו. ככה זה כשההפגנה צודקת ומטרתה ברורה, ואינה רוויה בשנאה. באותם ימים רחוקים המטרה היתה לחולל שינוי תפיסה בעם היהודי ועידוד הנוער לצאת למאבק לשיחרור לאומי. המפגינים היו נכונים לשלם מחיר אישי יקר, בספיגת מהלומות, בכליאה, בנזק גופני, בקריאות בוז. באנאלוגיה לימינו, כבר היו מי שניסו למשוך קו אחד מההפגנות ההן, לפני 90 שנה, נגד השלטון הבריטי, אל הפגנות כיום נגד השלטון בישראל תחת הסיסמה "רק לא ביבי", שאביו בנציון, הסטודנט באוניברסיטה העברית בהר הצופים, היה חבר ב"ברית הבריונים" בשנות השלושים.

זוהי השוואה נלוזה. ההתקהלויות המפונקות בבלפור הן נגד ממשלה לגיטימית, נבחרת, והעומד בראשה, כאילו אין איום גדול יותר המסכן את שלום העם והעולם בדמות הקורונה. כאילו עדיין איננו חיים במדינה יהודית דמוקרטית עצמאית. מדינה שקמה במאמצים ובהקרבה עילאיים, אחרי אלפיים שנה, לאחר שהבריטים גורשו ממולדתנו ההיסטורית, האויב הערבי נהדף שוב ושוב, ועדיין לא הובטח קיומה של ישראל בוודאות.

והנה בחסות המגפה קם ציבור שאינו מקבל את ההכרעה הדמוקרטית. התפתחה כאן תרבות רחוב מסוכנת של אזרחים, המערערים בסיסמאותיהם הבוטות ובדגליהם השחורים על שלימות האומה וחוסנה של המדינה. האם המפגינים (וביניהם ביריונים, לוחמי עבר עתירי זכויות) לא יתעשתו לבסוף, לפני שהקרע יעמיק ללא ריפוי?