הרב אברהם סתיו
הרב אברהם סתיוצילום: מרים צחי

שלום לך הרב ש"י לוי, רב בישיבת ההסדר "אורות יעקב" ברחובות, ואברך בישיבת מרכז הרב.

מעולם לא נפגשנו, למיטב זכרוני, ולמרות זאת הייתי רוצה לומר לך כמה דברים, כדבר איש אל רעהו. בטור שפרסמת באתר האינטרנט של ערוץ 7 כתבת את המילים הבאות (שהוסרו לאחר מכן על ידי הנהלת האתר):

"הרב אברהם סתיו כתב שייתכן שאין כל איסור לרווק להוציא זרע לבטלה ושטבעי להסתכל בגוף חשוף של אישה ואין כל סיבה להתבייש בכך".

הייתי חושב שהגיעה אליך גרסה מקוצרת מעוותת של דבריי, אבל אחר כך, הרבה אחר כך, ציטטת בעצמך את מה שבאמת כתבתי: "עצם ההנאה ממראה גוף חשוף היא נטייה טבעית ובריאה". הנטייה, אם כן, היא טבעית ובריאה. לא ההסתכלות עצמה שאסורה הלכתית ומוסרית, כפי שכתבתי בהמשך.

כך גם בנוגע לאיסור הוצאת זרע לבטלה, כתבתי כי הוא "מתייחס ביסודו לאוננות של אדם נשוי", אך וודאי שלמעשה הוא נאמר גם ברווק, כפי שכתבתי בפירוש.

לא אזלזל באינטליגנציה שלך בכך שאציג את דבריך כטעות. זו איננה טעות תמימה. לא היית מגיע להיות ר"מ בישיבה חשובה אם אלו היו כישורי הפרשנות שלך. זהו שקר. שקר בוטה, הוצאת שם רע, והלבנת פניי בפני עשרות אלפי קוראים.

הרב שי, אני כותב אליך אבל חושב על התלמידים שלך. אלו שבעוד ימים ספורים ישובו אל בית המדרש כדי לשתות בצמא את דבריך. מה המסר שאתה מעביר להם בצורת ההתנהלות הזו? ששום הלכה כבר לא נחשבת? ששום ערך מוסרי איננו עומד כנגד הרצון להילחם בכל הכוח בעמדות קצת שונות משלך?
אני רואה את התלמידים שלך, הרב שי. לא שלך באופן אישי כמובן, אבל את מי ששומעים את המסר הזה וגם מיישמים אותו.

אני רואה אותם בטוקבקים איומים, מביכים, מבזים. מאבדים צלם אנוש בשם מה שנדמה להם כקנאות של קדושה. ואני רואה גם תלמידים אחרים, שפונים אליי מבוישים בוואטסאפ או ברחוב, ואומרים לי סליחה, הרב, אנחנו לא תמיד מסכימים אבל גם לא מבינים מה הולך פה, איך חלק מהחברים והרבנים שלנו כותבים נגדך.

תראה, הרב שי, לנו, הרבנים, אין רגשות כידוע. אם דומה הרב למלאך ה' צבקות יבקשו תורה מפיהו. אבל גם לנו יש הורים, ואישה וילדים. והם קוראים את השקרים והעלבונות הללו ונפגעים. מאד. ויש לנו גם תלמידים, ובני-קהילה, שכל טור כמו שלך סודק עוד סדק באמון שנותר להם בנו, הרבנים, מי שאמורים לייצג את ערכי המוסר והטוב והיושר. (יובהר, אגב, כי אין בכך למנוע ביקורת - כאשר היא מדויקת ומוצדקת)

הרב שי, אנחנו לא מכירים, ובאופן עקרוני הייתי רוצה להגיד לך בוא, נקבע פגישה על כוס קפה ונדבר על הכל. תאמר לי מה מפריע לך, ונראה איך אפשר לגשר ולחבר. אבל אנחנו עדיין לא שם. וכרגע כל מה שיש לי לומר לך זו מילה אחת ויחידה: תתנצל.

נ.ב.

כשהדם קצת ישקוט אני מזמין אותך בחום לקרוא את הפוסט שתקפת קצת יותר במתינות. אולי תגלה בו פנים חדשות (הפעם כהלכה) ותבין למה ראשי ישיבות ורבני יישובים וותיקים התקשרו במיוחד להודות לי עליו. ואם תשאל מיד: מדוע הם לא מזדהים בשמותיהם, כל הרבנים שציינת? פשוט תחזור ותקרא את התגובה שפרסמת ותבין בדיוק למה.