בתום פגישה עם ראש ממשלת יפן ושר החוץ היפני אמר שר החוץ של ארה"ב פאוול כי עירק הפרה באופן ברור את דרישות האו"ם, וכי משום כך הגיע הזמן לנקוט פעולה. "זהו הזמן לפעול. הראיות הן ברורות. הם אשמים. החלטה 1441 אומרת שהם אשמים ואם הם לא יתקנו זאת, לא יצייתו ולא ישתפו פעולה כעת, הם ייאלצו לשאת בתוצאות מכריעות", אמר פאוול וציין כי ההצבעה תיערך בשבעה במרס, זמן קצר לאחר שפקחי האו"ם יעבירו את הדוח השני שלהם בעניין עירק.
במוצאי שבת פרסמו ארה"ב ובריטניה כי הן סיימו את היערכותן לקראת המלחמה ופרסו את צבאותיהן.
נראה כאילו כל המידע על ההיערכות האמריקנית לקראת המלחמה גלוי וידוע, וזאת הודות לפרסומי התקשורת, אך לאמיתו של דבר משתמשות גם ארה"ב ובעלות בריתה וגם עירק, בתקשורת, כדי לפרסם מידע מגמתי המשמש חלק מהמאבק הפסיכולוגי של המלחמה, כך כותב נועם אופיר בכתבה המתפרסמת בגיליון חודש פברואר של ביטאון חיל האוויר. הכתבה עוסקת בפריסת כוחה של ארה"ב ובנשק החדש שיש ברשותה והצפוי להתגלות במהלך המלחמה.
בכתבה מציין אופיר את האופן שבו עושה ארה"ב שימוש בתקשורת. בין היתר חושפת הכתבה את ההטעיה שביצעה ארה"ב בזמן מלחמת המפרץ בשנת 91. הפרסומים תיארו אז בצורה מפורטת את ההכנות לקראת פלישה אמפיבית לכווית, ובפועל זו הייתה הטעיה, כותב אופיר. "שוורצקופף בעצמו הודה לאחר המלחמה כי כדי להונות את העירקים תמרנה ארה"ב את התקשורת. ההונאה הצליחה: העירקים ריכזו כוחות גדולים לאורך רצועת החוף של כווית כדי לבלום את הפלישה, שלדברי התקשורת עמדה להתבצע בתוך שעות אחדות. כאשר העירקים הבינו ש'עבדו עליהם', זה כבר היה מאוחר מדי בעבורם", כותב אופיר.
בכתבה נכתב עוד כי אף על פי שבכוח האווירי של ארה"ב חלו שינויים מעטים מאז מלחמת המפרץ מס' 1 בשנת 91 הם בכל זאת משמעותיים.
עוד הוא מציין כי אף על פי שנראה כי ממדי הכוחות וציודם גלוי וידוע הרי שהאמריקאים מסתירים חלקים נכבדים מההיערכות שלהם.
במפרץ הפרסי, כותב אופיר, הוצב כוח אווירי של כ 300 מטוסים, וצופים כי הוא יגדל בכמה עשרות נוספים לקראת סוף החודש. בשנת 91' מנה הכוח יותר מ 1,200 מטוסים, ובעיקר הם היו מטוסי ה 16- F . כיום מוצבים פחות מטוסים, אך הסיבה לכך שאין צורך בכל כך הרבה מטוסים היא שכמעט כל כלי הטיס מסוגלים לשאת חימוש מגוון. מרבית מטוסי ה F-16 הם בעלי יכולת אוטונומית להפעלת חימוש מונחה מדויק, יכולת המושגת באמצעות שימוש במערכות דוגמת הלנטירן האמריקאי והלייטנינג הישראלי, שאף זכה להצלחה רבה מאוד במהלך הפעילות באפגניסטן, וכן באמצעות פצצות JDAM מונחות GPS.
אופיר מציין כי השינוי הגדול ביותר במלחמה זו יהיה בתחום המפציצים. ב 1991 היחידי שפעל היה ה B-52, והוא שימש אז בעיקר כמחסן תחמושת מעופף. עתה ה B-1B, שכבר נפרס באזור המפרץ, וה B-2A, שכנראה יבצע את גיחותיו הראשונות במלחמה ישירות מארה"ב, יהיו אחראים על הטלת חלק גדול מהחימוש שיוטל במלחמה. האמריקאים כבר רמזו כי הם נכונים להקצות למבצע חלק גדול מהצי בן 21 מפציצי ה B-2A שלהם. עוד מציין אופיר כי ה E-8 אמור להשתתף במידה ניכרת מאוד במלחמה: הן לצורך איתור מטרות ניידות כמו משגרי טילי קרקע קרקע והן לאיתור ניסיונות עירקיים להציב מארבים לכוחות האמריקאיים המתקדמים או ניסיונות לגרור אותם ללחימה בתוך הערים, שממנה הם רוצים להימנע.
עיקר ההבדל בין חיל האוויר האמריקאי של 2003 לזה של 91' הוא בתחום החימוש ומערכות הכוונת החימוש. הכוונה לפצצות ה JDAM מונחות ה GPS, מערכות לשיפור הדיוק בפצצות מצרר, טילים לתקיפת מטרות קרקע מטווחים רחוקים, והרשימה עוד ארוכה. כיום, מוסיף אופיר, כמעט כל כלי הטיס מסוגלים לשאת ולהפעיל חימוש כזה, עובדה ההופכת את חיל האוויר האמריקאי לחזק פי כמה מהכוח שעמד לרשות ארה"ב ב 1991.
אופיר מוסיף כי גם עתה טיל השיוט טומהאוק הוא הטיל המועדף על ארה"ב בכל פעילות צבאית, וכי הוא עבר סדרה ארוכה של השבחות, המאפשרות לטווח אותו ביתר קלות בתוך פרק זמן קצר. על פי החישובים, הוא כותב, מצויים במפרץ כ 2000 משגרים לטילי טומהוק, ומספר זה יגדל במידה ניכרת ויחד עם זאת מצויים שם גם כ 600 טילי טומהוק. המטרה בהצבת מספר גדול של משגרים היא לאפשר לאמריקאים לשגר בו-זמנית מטחים גדולים מאוד של טילים כדי לפגוע בצורה סימולטאנית במספר רב של מטרות. לפי דיווחים בתקשורת, זה בדיוק מה שהם מתכננים לעשות בשעות הראשונות של המלחמה.
במוצאי שבת פרסמו ארה"ב ובריטניה כי הן סיימו את היערכותן לקראת המלחמה ופרסו את צבאותיהן.
נראה כאילו כל המידע על ההיערכות האמריקנית לקראת המלחמה גלוי וידוע, וזאת הודות לפרסומי התקשורת, אך לאמיתו של דבר משתמשות גם ארה"ב ובעלות בריתה וגם עירק, בתקשורת, כדי לפרסם מידע מגמתי המשמש חלק מהמאבק הפסיכולוגי של המלחמה, כך כותב נועם אופיר בכתבה המתפרסמת בגיליון חודש פברואר של ביטאון חיל האוויר. הכתבה עוסקת בפריסת כוחה של ארה"ב ובנשק החדש שיש ברשותה והצפוי להתגלות במהלך המלחמה.
בכתבה מציין אופיר את האופן שבו עושה ארה"ב שימוש בתקשורת. בין היתר חושפת הכתבה את ההטעיה שביצעה ארה"ב בזמן מלחמת המפרץ בשנת 91. הפרסומים תיארו אז בצורה מפורטת את ההכנות לקראת פלישה אמפיבית לכווית, ובפועל זו הייתה הטעיה, כותב אופיר. "שוורצקופף בעצמו הודה לאחר המלחמה כי כדי להונות את העירקים תמרנה ארה"ב את התקשורת. ההונאה הצליחה: העירקים ריכזו כוחות גדולים לאורך רצועת החוף של כווית כדי לבלום את הפלישה, שלדברי התקשורת עמדה להתבצע בתוך שעות אחדות. כאשר העירקים הבינו ש'עבדו עליהם', זה כבר היה מאוחר מדי בעבורם", כותב אופיר.
בכתבה נכתב עוד כי אף על פי שבכוח האווירי של ארה"ב חלו שינויים מעטים מאז מלחמת המפרץ מס' 1 בשנת 91 הם בכל זאת משמעותיים.
עוד הוא מציין כי אף על פי שנראה כי ממדי הכוחות וציודם גלוי וידוע הרי שהאמריקאים מסתירים חלקים נכבדים מההיערכות שלהם.
במפרץ הפרסי, כותב אופיר, הוצב כוח אווירי של כ 300 מטוסים, וצופים כי הוא יגדל בכמה עשרות נוספים לקראת סוף החודש. בשנת 91' מנה הכוח יותר מ 1,200 מטוסים, ובעיקר הם היו מטוסי ה 16- F . כיום מוצבים פחות מטוסים, אך הסיבה לכך שאין צורך בכל כך הרבה מטוסים היא שכמעט כל כלי הטיס מסוגלים לשאת חימוש מגוון. מרבית מטוסי ה F-16 הם בעלי יכולת אוטונומית להפעלת חימוש מונחה מדויק, יכולת המושגת באמצעות שימוש במערכות דוגמת הלנטירן האמריקאי והלייטנינג הישראלי, שאף זכה להצלחה רבה מאוד במהלך הפעילות באפגניסטן, וכן באמצעות פצצות JDAM מונחות GPS.
אופיר מציין כי השינוי הגדול ביותר במלחמה זו יהיה בתחום המפציצים. ב 1991 היחידי שפעל היה ה B-52, והוא שימש אז בעיקר כמחסן תחמושת מעופף. עתה ה B-1B, שכבר נפרס באזור המפרץ, וה B-2A, שכנראה יבצע את גיחותיו הראשונות במלחמה ישירות מארה"ב, יהיו אחראים על הטלת חלק גדול מהחימוש שיוטל במלחמה. האמריקאים כבר רמזו כי הם נכונים להקצות למבצע חלק גדול מהצי בן 21 מפציצי ה B-2A שלהם. עוד מציין אופיר כי ה E-8 אמור להשתתף במידה ניכרת מאוד במלחמה: הן לצורך איתור מטרות ניידות כמו משגרי טילי קרקע קרקע והן לאיתור ניסיונות עירקיים להציב מארבים לכוחות האמריקאיים המתקדמים או ניסיונות לגרור אותם ללחימה בתוך הערים, שממנה הם רוצים להימנע.
עיקר ההבדל בין חיל האוויר האמריקאי של 2003 לזה של 91' הוא בתחום החימוש ומערכות הכוונת החימוש. הכוונה לפצצות ה JDAM מונחות ה GPS, מערכות לשיפור הדיוק בפצצות מצרר, טילים לתקיפת מטרות קרקע מטווחים רחוקים, והרשימה עוד ארוכה. כיום, מוסיף אופיר, כמעט כל כלי הטיס מסוגלים לשאת ולהפעיל חימוש כזה, עובדה ההופכת את חיל האוויר האמריקאי לחזק פי כמה מהכוח שעמד לרשות ארה"ב ב 1991.
אופיר מוסיף כי גם עתה טיל השיוט טומהאוק הוא הטיל המועדף על ארה"ב בכל פעילות צבאית, וכי הוא עבר סדרה ארוכה של השבחות, המאפשרות לטווח אותו ביתר קלות בתוך פרק זמן קצר. על פי החישובים, הוא כותב, מצויים במפרץ כ 2000 משגרים לטילי טומהוק, ומספר זה יגדל במידה ניכרת ויחד עם זאת מצויים שם גם כ 600 טילי טומהוק. המטרה בהצבת מספר גדול של משגרים היא לאפשר לאמריקאים לשגר בו-זמנית מטחים גדולים מאוד של טילים כדי לפגוע בצורה סימולטאנית במספר רב של מטרות. לפי דיווחים בתקשורת, זה בדיוק מה שהם מתכננים לעשות בשעות הראשונות של המלחמה.