הבחירות לנשיאות בארה"ב מתנהלות בשיטה קצת יותר מסובכת מזו המוכרת לנו כאן בישראל.
הבחירות נערכות על פי מדינות - ולכל מדינה יש מספר אלקטורים, המהווים סוג של נבחרי ציבור, שמייצגים אותה, על פי מפתח של מספר התושבים.
מספר האלקטורים משתנה מבחירות לבחירות על פי השינויים באוכלוסייה - אבל לכל אחת מ-50 המדינות בארה"ב יש לפחות שלושה אלקטורים - וגם למחוז קולומביה שבוושינגטון - יש 3 אלקטורים.
אחרי ספירת הקולות בכל מדינה ומדינה וסינון הקולות הכשרים - המועמד שזוכה ביותר מ-50% מהקולות מקבל את כל האלקטורים - על פי הכלל 'המנצח לוקח הכל'.
יש שתי מדינות יוצאות מן הכלל לשיטה - נברסקה ומיין - שנותנות אלקטור אחד לכל מחוז בחירה שבו בחרו רוב האזרחים במועמד מסוים - ושני אלקטורים נוספים למועמד שזכה במרבית המחוזות.
חשוב לציין כי האלקטורים הם בסך הכל שליחים שמעבירים את הצבעת הבוחרים במדינתם. בסך הכל יהיו בבחירות 538 אלקטורים - וכדי להיבחר יצטרכו דונלד טראמפ או ג'ו ביידן לקבל לפחות 270 קולות של אלקטורים.
לקליפורניה, הנחשבת למדינה הגדולה ביותר יש 55 אלקטורים, טקסס אחרי עם 38 וגם לפנסילבניה יש מספר לא מבוטל של 20 אלקטורים.
ישנן גם מספר מדינות שנחשבות תמיד למתנדנדות - כאלה שאינן נוטות להצביע באופן מובהק למועמד כזה או אחר - ויש המגדירים אותן 'מדינות המפתח'.
ככאלו מוגדרות אוהיו, צפון קרוליינה, פלורידה, נבאדה, איווה וניו המפשייר.