רבנים, השמיעו קול

מה תאמרו מחר, רבותי הרבנים, איך תישאו פניכם כאשר צה"ל יחליט כי אין מניעה בריאותית לשלב בנות בקרב?

איתמר סג"ל , כ"ח בחשון תשפ"א

איתמר סג"ל
איתמר סג"ל
צילום: עצמי

הדיון בבג"ץ סביב התביעה לגייס בנות לסיירות הקומנדו המובחרות היווה שיא מיוחד בסדנת השוויון וטשטוש הזהויות שמבקשות הפמיניסטיות הפרוגרסיביות להעביר את צה"ל.

הדיון האחרון היה אחד השיאים, אך זרעיו המזיקים נשתלו כבר מזמן. הצמיחה המשמעותית הייתה בימי אייזנקוט שפתח גדודים מעורבים לרוב, והחליט שהגיע הזמן לבדוק אפשרות גיוס לוחמות לחיל השריון.

כבר אז היה ברור שמה שמתחיל בגדודי חי"ר שנקראו גדודי גבולות, 'שלא יכנסו לעולם לחזית המלחמה', כלשון הרמטכ"ל, ימשיך מהר מאד לחיל השריון, משם לגולני וצנחנים והופ – לסיירות הקומנדו המובחרות.

גם אם נצא מנקודת הנחה כי העותרות הן בחורות תמימות שרק רוצות להיות הכי קרביות, להגן על המדינה ולחסל הרבה מחבלים, קשה להתעלם משורת מארגוני השמאל הקיצוני פרוגרסיבי שדוחפים אותם, החל משדולת הנשים הקיצונית, דרך חברות כנסת כמו מירב מיכאלי או תמר זנדברג שפתאום חשוב להן לתת לצה"ל לנצח.

שורת הארגונים וארגוני הגג התומכים, בהם המכון הישראלי לדמוקרטיה, כולם מבינים היטב את ההשפעה העצומה של המתרחש בצה"ל על פניה של החברה הישראלית.

מעט לוחמים מסוגלים ללחום בסיירות, ומעטות עוד יותר הבנות המסוגלות לכך. הנושא נטחן עד דק – הטענות על הבדלים פיזיולוגיים, צפיפות העצם ויכולת הסיבולת, והתשובה של הבנות שהם אינן מבקשות הורדת רף לחימה, אלא רק צ'אנס קטן לנסות, וזו שתתאים תתקבל ותעבוד קשה- בדיוק כמו הבנים. בסיום הסבב הנוכחי, בג"ץ שלח את הצבא לעשות שיעורי בית, ולבחון היטב את שילובן של הבנות בסיירות, ובעיני הסוף כבר די ידוע.

כאמור, בחזית המאבק הציבורי למען שילובן של הבנות בסיירות ניצבים ארגונים משמעותיים וחברי כנסת, כולם נושאים בגאון את טענות השוויון, העצמת הנשים וההזדמנות השווה. בצד השני – ריק ואפס מעשה. הטענות על הקשיים הפיזיולוגיים מחפים על שתיקה, מביכה בעיני של הרבנים, שנאלמו דום, ושלחו את נציגי הפיזיולוגיה לחזית המאבק. במקום להביע דעת תורה ברורה ומשתמעת, על רוח ישראל שאינה רואה בעין יפה, אם לא במצב קטסטרופלי כמלחמת העצמאות, אשה נושאת כלי קרב, מאובקת ומלכלכת ידיה בדם ובסערת המלחמה, סומכים הרבנים על מחקרים שישכנעו את צה"ל בחולשת צפיפות העצם הנשית.

במקום לחנך כי שוויון אמיתי לא אומר טשטוש, לא אומר שכולם צריכים להיות אותו דבר, ושקידום אשה לחזית המלחמה אינו שוויון אלא פיחות במעמדה הנאצל של האשה, סומכים הרבנים על הנס בחוות דעת מדעיות, שכאשר יידחו מחר על ידי צה"ל או בית המשפט, תאלמנה טענותיהם.

מה תאמרו מחר, רבותי הרבנים, איך תשאו פניכם כאשר צה"ל יחליט כי אין מניעה בריאותית לשלב בנות בקרב? כיצד תתרצו את המשך ההתנגדות למהלך, כאשר צה"ל בכבודו ובעצמו יתמוך בו? אם לא תשאו כבר כעת את דעת התורה, ללא מורא וללא בושה, מחר כבר יהיה מאוחר מידי, איש יותר לא ישמע לטענותיכם.

נכון, בבג"ץ ככל הנראה הטענות היהודיות לא יתקבלו בשלב הזה. הציבור החילוני הפרוגרסיבי לא יתחבר. אבל אם רוצים לנצח במאבק לטווח ארוך, חייבים להשתמש בטענות עמוקות, אמיתיות, להפסיק לשחק במחבואים ולדבר תורה. רק כך ננצח.