ממשל בוש עלול להחליט על "התאמה" בסכום הסיוע שביקשה ישראל בסך 12 מיליארד דולר, ולהפחית בהקצבה לצרכים צבאיים, זאת בעיקר בשל דאגות הקונגרס בנושאים תקצביים, כך מסרו מקורות אמריקנים.
ישראל ביקשה תוספת של 4 מיליארד דולר כסיוע צבאי, ו-8 מיליאד דולר ערבויות להלוואות, כדי להתגבר על המשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה המדינה מזה יותר מחמישים שנה.
אולם, המקורות האמריקנים אמרו כי הבקשה ל-4 מיליארד נתקלה בהתנגדות בממשל ובגבעת הקפיטול, בשל ההכנות למלחמה בעיראק, העלולה לעלות למשלמי המסים האמריקנים כמאה מיליארד דולר.
"ישראל נהנית כבר כיום ממעמד של מובילה בין מקבלי הסיוע האמריקני, ו-4 מיליארד דולר נוספים הם פשוט יותר מדי כעת", אמר מקור בכיר.
ישראל מקבלת כיום סיוע של כ-3 מיליארד דולר בשנה, רובו לצרכים צבאיים.
בכירים אמריקנים וישראלים אמרו כי המשא ומתן בנושא מתנהל בימים אלה, וציינו כי טרם התקבלה החלטה סופית. ארה"ב דנה במקביל בהענקת סיוע כלכלי נפרד לבעלות בריתה טורקיה וירדן, גם זאת לקראת המלחמה בעיראק. (לטורקיה הוצעו 6 מיליארד דולר מענק ו-24 מיליארד דולר ערבויות, בתמורה לפתיחת בסיסיה לכוחות האמריקנים במקרה מלחמה נגד עיראק. לירדן, הממוקמת בין עיראק במזרח לישראל במערב, הוצעה חבילת סיוע בסך של יותר ממיליארד דולר, מסרו מקורות אמריקנים).
לדברי המקורות, סביר שישראל תקבל את ערבויות ההלוואות שביקשה, לאחר שהסכימה לממן את ההוצאות, ובכך להפחית את הפגיעה בתקציב האמריקני, שיעמוד בקרוב מול גרעונות שיא.
אולם, המקורות ציינו עוד כי הבית הלבן עשוי להפחית בהתאמה את הסיוע הצבאי, ככל הנראה לפחות מ-2 מיליארד דולר. "הממשל אינו נלהב", הטעימו המקורות.
יצא לוושינגטון, ומנסה לגשר על הפערים ולקבל הסכמה לחבילת הסיוע הצבאי.
מנכ"ל משרד הבטחון יצא לוושינגון בנסיון לקדם את בקשת הסיוע הישראלית, וקיים ביום רביעי סדרת שיחות עם פקידים בבית הלבן ועם בכירים בקונגרס.
ארה"ב הכחישה כל קשר בין כספי הסיוע לשיתוף פעולה ישראלי במקרה של מלחמה נגד עיראק. "העניין אינו ישירות לפיצוי במקרה של מתקפה", אמר דובר הבית הלבן עם תחילת הדיונים.
ארה"ב רוצה את ישראל מחוץ למסגרת פעולותיה, כפי שהיה ב-1991, כאשר טילים שוגרו לשטח ישראל.
על פי הצעת ישראל, תפחית ארה"ב מהערבויות את ההוצאות הכספיות (של ישראל), הנוגעות להתנחלויות בשטחים הפלשתיניים.
ישראל ביקשה תוספת של 4 מיליארד דולר כסיוע צבאי, ו-8 מיליאד דולר ערבויות להלוואות, כדי להתגבר על המשבר הכלכלי החמור ביותר שידעה המדינה מזה יותר מחמישים שנה.
אולם, המקורות האמריקנים אמרו כי הבקשה ל-4 מיליארד נתקלה בהתנגדות בממשל ובגבעת הקפיטול, בשל ההכנות למלחמה בעיראק, העלולה לעלות למשלמי המסים האמריקנים כמאה מיליארד דולר.
"ישראל נהנית כבר כיום ממעמד של מובילה בין מקבלי הסיוע האמריקני, ו-4 מיליארד דולר נוספים הם פשוט יותר מדי כעת", אמר מקור בכיר.
ישראל מקבלת כיום סיוע של כ-3 מיליארד דולר בשנה, רובו לצרכים צבאיים.
בכירים אמריקנים וישראלים אמרו כי המשא ומתן בנושא מתנהל בימים אלה, וציינו כי טרם התקבלה החלטה סופית. ארה"ב דנה במקביל בהענקת סיוע כלכלי נפרד לבעלות בריתה טורקיה וירדן, גם זאת לקראת המלחמה בעיראק. (לטורקיה הוצעו 6 מיליארד דולר מענק ו-24 מיליארד דולר ערבויות, בתמורה לפתיחת בסיסיה לכוחות האמריקנים במקרה מלחמה נגד עיראק. לירדן, הממוקמת בין עיראק במזרח לישראל במערב, הוצעה חבילת סיוע בסך של יותר ממיליארד דולר, מסרו מקורות אמריקנים).
לדברי המקורות, סביר שישראל תקבל את ערבויות ההלוואות שביקשה, לאחר שהסכימה לממן את ההוצאות, ובכך להפחית את הפגיעה בתקציב האמריקני, שיעמוד בקרוב מול גרעונות שיא.
אולם, המקורות ציינו עוד כי הבית הלבן עשוי להפחית בהתאמה את הסיוע הצבאי, ככל הנראה לפחות מ-2 מיליארד דולר. "הממשל אינו נלהב", הטעימו המקורות.
יצא לוושינגטון, ומנסה לגשר על הפערים ולקבל הסכמה לחבילת הסיוע הצבאי.
מנכ"ל משרד הבטחון יצא לוושינגון בנסיון לקדם את בקשת הסיוע הישראלית, וקיים ביום רביעי סדרת שיחות עם פקידים בבית הלבן ועם בכירים בקונגרס.
ארה"ב הכחישה כל קשר בין כספי הסיוע לשיתוף פעולה ישראלי במקרה של מלחמה נגד עיראק. "העניין אינו ישירות לפיצוי במקרה של מתקפה", אמר דובר הבית הלבן עם תחילת הדיונים.
ארה"ב רוצה את ישראל מחוץ למסגרת פעולותיה, כפי שהיה ב-1991, כאשר טילים שוגרו לשטח ישראל.
על פי הצעת ישראל, תפחית ארה"ב מהערבויות את ההוצאות הכספיות (של ישראל), הנוגעות להתנחלויות בשטחים הפלשתיניים.