בישראל 200 אלף גברים מוכים?
בישראל 200 אלף גברים מוכים?צילום: איסטוק

מחקרים רבים מוכיחים חד משמעית, כי קיימת סימטריה באלימות בין בני זוג, הוכיח זאת פרופ' מורי שטראוס, מאוניברסיטת ניו המפשיר, פרופ' שרה בן דוד זוכת פרס האגודה העולמית לויקטימולוגיה, כך גם ד"ר ועו"ד ברק אריאל, ניר רוזמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

מחקריהם ושל רבים נוספים בעולם, מראים באופן מובהק כי אלימות במשפחה בין בני זוג מאופיינת בסימטריה והדדיות, התמונה לפיה קיימות רק או בעיקר נשים מוכות וגברים מכים היא עוות של הנתונים.

מכאן, אם יש בישראל 200 אלף נשים מוכות, כפי שהודיעה לנו לשכת נשיא המדינה (במסגרת אירועי השבוע), משמעות הדבר היא כי בישראל סובלים בשקט 200 אלף גברים מוכים.

האמת, אין 200 אלף נשים מוכות ואין 200 אלף גברים מוכים! מדובר בפקטואיד אשר הצליח להגיע עד בית הנשיא, אשר מדקלם מסרים מבלי לבדוק את מקורם.

בהתאם לשנתון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש בישראל כ-44 אלף אירועי אלימות במשפחה. נכון, על פי הלמ"ס אין 200 אלף נשים מוכות.

נחזור לשנתון, נשים נפגעות מהוות כ 8000 מתוך 44,000 אירועי אלימות שדווחו לרווחה, כ-7000 ילדים נפגעים, וקטגוריית אלימות במשפחה כ- 28,667 שהיא הגדרה אילמת, כמובן לא תמצאו בשנתון את צמד המילים גבר מוכה, למרות שברור שחלק לא מבוטל מתוך 28,667 הינם גברים מוכים.

הצגת נשים כקורבן באופן שיטתי ומתמשך בכל הפרסומים כאשר ידוע שאלימות במשפחה הינה סימטרית בין בני זוג על פי כל מחקר אובייקטיבי בינלאומי ולכל הפחות כשליש מהנפגעים באלימות במשפחה הינם גברים על פי שנתון משטרת ישראל.

קשה להתעלם מהעובדה שמעבר להכפשת המין הגברי, נעשה שימוש ציני בנשים והצגתן כקורבן נלעג. חשיפה מלאה של התופעה, ניתן למצוא במאמר שפורסם בערוץ 7 של הכתבת מירב דבורקין כהנוב.

כל גבר/אב/הורה בישראל הפך בתקופה האחרונה לאדם נרדף מוקצה "מסוכן לכלל הנשים", פרסום באופן שיטתי, מתמשך, מציג את כלל הגברים בישראל כרוצחים, אלימים, אנסים.

בפרסומים השבוע ובשנה האחרונה ישנן רק נשים כקורבן וגברים אלימים זאת בניגוד למחקרים המוכיחים אחרת.

הפרסומים מייצרים אוירה ציבורית אשר פוגעת קשות בנפשם הצעירה של ילדינו הקטינים, אשר הבוגרים בניהם כבר מסרבים ליצור כל קשר עם גברים ולהקים משפחה בישראל, שכן בנות ישראל חוששות מהאלימים אנסים והרוצחים.

כל בר דעת, הנאלץ להיתקל בפרסום המשפיל הפוגעני וההרסני הזה – נפגע כמו הכותב עד עמקי נשמתו.

כך ובמרומז בבוטות, ומעבר להבניית הדמות הסטראוטיפית של האישה הנאלצת לספוג אלימות, מציירים בין באופן ישיר ובין בתת המודע את הגבר כאלים אנס ורוצח נקלה בזוי ומסוכן לנשים ולילדיו.