עשרת הגברים שעמדו לפני מושל מצרים היו בהלם. רק לפני רגע התברר לתדהמתם שהם נצבים מול אחיהם האובד, הנער שלפני שנים הם חטפו מאביו, מכרו אותו לעבד והרסו את חייו.
לא היה להם ספק מה עומד לקרות עכשיו. שליט מצרים האדיר ינצל את ההזדמנות שנקרתה לידיו ויסגור איתם את החשבון המדמם. הוא יינקום באכזריות על כל מה שעשו לו.
אלא שבניגוד לכל התחזיות יוסף מפתיע ומגלה כלפיהם אהבה. הוא מחבק אותם, עוזר להם ומתעלם לגמרי מכל משקעי העבר.
איך?!! איך בן אדם מסוגל להתנהג בצורה כל-כך אצילית לאלו שפגעו בו?
התשובה מקופלת במשפט שאמר יוסף, והפך לאחד הפסוקים העוצמתיים ביותר בתנ"ך:
"אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה
כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱ-לֹהִים לִפְנֵיכֶם"
"מה נראה לכם?", אמר האח האובד, "שאני כאן כי אתם מכרתם אותי? שהתגלגלתי למצרים והייתי בבית פוטיפר ובכלא, רק בגלל שלכם התחשק להיפטר ממני?
ממש לא! אני כאן בתפקיד. אני בשליחות. מי שהביא אותי לכאן הוא לא אחר מאשר אלוקים בכבודו ובעצמו".
נקודת המבט המהפכנית הזו, הצילה את יוסף מלשקוע בייאוש על מר גורלו, והיא יכולה לשנות לכולנו את החיים.
הכול נעוץ באבחנה הקריטית: האם בחיים שלי אני 'נמכר' או 'נשלח'? האם אני 'קורבן' של הנסיבות ושל האנשים או שאני 'בתפקיד' שקיבלתי מאת בורא עולם?
הרב יוני לביא, מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי