הוועדה לפרס ישראל בחרה בפרופ' ישעיהו ליבמן כחתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי המדינה. שרת החינוך התרבות והספורט, לימור לבנת, ברכה את הזוכה בפרס תוך ציון הישגיו ותרומתו לחקר מדעי המדינה.
נימוקי הוועדה לבחירתו של פרופ' ישעיהו ליבמן: פרופ' ישעיהו ליבמן מהמחלקה למדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן הוא מחשובי החוקרים של התרבות וההתנהגות הפוליטית של יהדות ישראל והעולם.
הבנתו הייחודית והמעמיקה את טבעו של הקיום היהודי על שני מרכזיו הגדולים בעולם מעמידה אותו בשורה הראשונה של חוקרי התהליכים החברתיים והפוליטיים בעולם היהודי המודרני.
פרופ' ליבמן היה מחלוצי החוקרים בזיהוי הסמלים והמיתוסים המרכזיים בישראל המודרנית ובניתוחם השיטתי כמשקפים את השינויים בתרבות הפוליטית בחברה הישראלית.
לפרופ' ליבמן זכויות חשובות בחקר הזרמים השונים בחברה היהודית האמריקנית ובחקר הזיקה בין יהדות ארצות הברית למדינת ישראל.
בתחומי מחקריו פרסם פרופ' ליבמן ספרים ומאמרים חשובים ובעלי השפעה, שיתף פעולה עם עמיתים בארץ ובעולם והעמיד דור של תלמידים וממשיכים.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' ישעיהו ליבמן ראוי לפרס ישראל לשנת התשס"ג בחקר מדעי המדינה.
חברי ועדת הפרס היו:
פרופ' גבי בן דור, יו"ר - החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה.
פרופ' אברהם בן צבי, חבר - החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב.
פרופ' אליעזר דון-יחיא, חבר - המח' למדע המדינה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
פרופ' ישעיהו (צ'רלס) ליבמן - קורות חיים.
ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן נולד בניו יורק, בשנת 1934. הוריו היו ציונים נלהבים. כילד, הוא למד בבתי ספר יהודיים ובמחנות קיץ בהם היתה העברית השפה המדוברת.
בשנת 1949, בטרם מלאו לו חמש עשרה שנים, שלחו אותו הוריו לישראל להשלמת לימודיו התיכוניים בגימנסיה הרצליה.
ב-1952 הוא סיים את לימודיו התיכוניים, ולאחר שקיבל את תעודת הבגרות הישראלית חזר לארצות הברית, לשם השלמת לימודיו באוניברסיטה. הוא הכיר את אשתו, שרה, ונשא אותה לאישה בעודו סטודנט לתואר שלישי. שניים משלושת ילדיהם נולדו בעודם בארצות הברית, ובתם השלישית נולדה אחרי שעלו ארצה, בשנת 1969.
עם עלייתו ארצה התמנה ליבמן למשרת מחקר והוראה באוניברסיטת בר-אילן, שם הוא מלמד עד היום. במהלך השנים הוא לימד גם כחוקר אורח בכמה מהטובות שבאוניברסיטאות בארצות הברית, בכללן אוניברסיטאות ייל, בראון, מישיגן, ושיקגו. בנוסף, הוא נשא סדרת הרצאות באוניברסיטת קייפטאון בדרום אפריקה ובבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקניים (SOAS) בלונדון.
את רוב חייו הקדיש ליבמן למחקר האקדמי. בו בזמן, הוא בנה את המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ומילא תפקיד מרכזי בחיי האוניברסיטה. הוא חבר בוועדות העורכים של מספר כתבי עת חשובים, ושירת כחבר ועד או כיועץ במספר ארגונים ומוסדות, בכללם משרד המדע, חבר הנהלת קרן ישראל לקרנות מחקר, קרן הזיכרון לתרבות יהודית, מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, המרכז למורשת בן גוריון בנגב, מכללת ספיר וקרן וקסנר. לאחרונה הוא שימש כיועץ לסמינר התיאולוגי היהודי (JTS) בניו יורק, שם הוא הכין תוכנית פעולה להקמתו של מרכז הכשרה למנהיגות דתית.
מחוץ לכותלי האקדמיה, תחום העניין המרכזי שלו כיום הוא מעורבותו בפעילותה של עמותת "פנים", המשרתת מספר ארגונים חילוניים ודתיים. פעילותו האחרת מחוץ לאקדמיה, בה הוא גאה במיוחד, היא מעורבותו במאמצים המתנהלים בזמן האחרון להקמתו של ארגון חדש בארצות הברית שיקדיש את פעילותו למלחמה בהתבוללות.
נימוקי הוועדה לבחירתו של פרופ' ישעיהו ליבמן: פרופ' ישעיהו ליבמן מהמחלקה למדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן הוא מחשובי החוקרים של התרבות וההתנהגות הפוליטית של יהדות ישראל והעולם.
הבנתו הייחודית והמעמיקה את טבעו של הקיום היהודי על שני מרכזיו הגדולים בעולם מעמידה אותו בשורה הראשונה של חוקרי התהליכים החברתיים והפוליטיים בעולם היהודי המודרני.
פרופ' ליבמן היה מחלוצי החוקרים בזיהוי הסמלים והמיתוסים המרכזיים בישראל המודרנית ובניתוחם השיטתי כמשקפים את השינויים בתרבות הפוליטית בחברה הישראלית.
לפרופ' ליבמן זכויות חשובות בחקר הזרמים השונים בחברה היהודית האמריקנית ובחקר הזיקה בין יהדות ארצות הברית למדינת ישראל.
בתחומי מחקריו פרסם פרופ' ליבמן ספרים ומאמרים חשובים ובעלי השפעה, שיתף פעולה עם עמיתים בארץ ובעולם והעמיד דור של תלמידים וממשיכים.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' ישעיהו ליבמן ראוי לפרס ישראל לשנת התשס"ג בחקר מדעי המדינה.
חברי ועדת הפרס היו:
פרופ' גבי בן דור, יו"ר - החוג למדע המדינה, אוניברסיטת חיפה.
פרופ' אברהם בן צבי, חבר - החוג למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב.
פרופ' אליעזר דון-יחיא, חבר - המח' למדע המדינה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן.
פרופ' ישעיהו (צ'רלס) ליבמן - קורות חיים.
ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן נולד בניו יורק, בשנת 1934. הוריו היו ציונים נלהבים. כילד, הוא למד בבתי ספר יהודיים ובמחנות קיץ בהם היתה העברית השפה המדוברת.
בשנת 1949, בטרם מלאו לו חמש עשרה שנים, שלחו אותו הוריו לישראל להשלמת לימודיו התיכוניים בגימנסיה הרצליה.
ב-1952 הוא סיים את לימודיו התיכוניים, ולאחר שקיבל את תעודת הבגרות הישראלית חזר לארצות הברית, לשם השלמת לימודיו באוניברסיטה. הוא הכיר את אשתו, שרה, ונשא אותה לאישה בעודו סטודנט לתואר שלישי. שניים משלושת ילדיהם נולדו בעודם בארצות הברית, ובתם השלישית נולדה אחרי שעלו ארצה, בשנת 1969.
עם עלייתו ארצה התמנה ליבמן למשרת מחקר והוראה באוניברסיטת בר-אילן, שם הוא מלמד עד היום. במהלך השנים הוא לימד גם כחוקר אורח בכמה מהטובות שבאוניברסיטאות בארצות הברית, בכללן אוניברסיטאות ייל, בראון, מישיגן, ושיקגו. בנוסף, הוא נשא סדרת הרצאות באוניברסיטת קייפטאון בדרום אפריקה ובבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקניים (SOAS) בלונדון.
את רוב חייו הקדיש ליבמן למחקר האקדמי. בו בזמן, הוא בנה את המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ומילא תפקיד מרכזי בחיי האוניברסיטה. הוא חבר בוועדות העורכים של מספר כתבי עת חשובים, ושירת כחבר ועד או כיועץ במספר ארגונים ומוסדות, בכללם משרד המדע, חבר הנהלת קרן ישראל לקרנות מחקר, קרן הזיכרון לתרבות יהודית, מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, המרכז למורשת בן גוריון בנגב, מכללת ספיר וקרן וקסנר. לאחרונה הוא שימש כיועץ לסמינר התיאולוגי היהודי (JTS) בניו יורק, שם הוא הכין תוכנית פעולה להקמתו של מרכז הכשרה למנהיגות דתית.
מחוץ לכותלי האקדמיה, תחום העניין המרכזי שלו כיום הוא מעורבותו בפעילותה של עמותת "פנים", המשרתת מספר ארגונים חילוניים ודתיים. פעילותו האחרת מחוץ לאקדמיה, בה הוא גאה במיוחד, היא מעורבותו במאמצים המתנהלים בזמן האחרון להקמתו של ארגון חדש בארצות הברית שיקדיש את פעילותו למלחמה בהתבוללות.