אלימות במשפחה
אלימות במשפחהiStock

אלימות נגד נשים היא כאן. היא בשתיקה מהבית ליד, היא בעיניים העצובות של המורה של הילדים שלך, היא בסימנים הכחולים שמסתירה החולצה של הבוסית שלך.

היא אצל נשים חזקות ועוצמתיות, דוברות עברית, אמהרית, רוסית, ערבית ואנגלית במבטא אמריקאי.

היא לא רק כנגד נשים עם פנים מטושטשות וקול מעוות.

היא כנגד נשים עם כיסוי ראש, מלא או חלקי, היא כנגד נשים החובשות פאה ולובשות חצאית שלושת רבעי - האלימות הזו היא גם אצלנו.

אבל כשאתם נכנסים לנושא הזה תיזהרו בבקשה לא לדרוך על השטיח, הוא מסתיר את זה כל כך טוב. אם תזיזו את השטיח כבר לא נוכל להכחיש, כבר לא נוכל להגיד שהמאבק הזה הוא לא שלנו.

בשבוע שעבר הוכתר על דפי עיתון 'בשבע' בטור דעה המאבק באלימות כנגד נשים "כמאבק השמאל-הפמיניסטי-הרדיקלי".

כותב הטור אף הגדיל והסביר כי המאבק "שלהן" הוא במימון הקרן החדשה לישראל ולכן הוא לא שלנו. הכותב אף המשיך והסביר שהרצח הוא לא "אצלנו" (אנחנו היהודים הישראלים) אלא אצל הערבים, האתיופים ועולי ברית המועצות.

קל לנו להפוך מאבקים למאבקי שמאל וימין, אנחנו והאחר, הדתי והחילוני, התל אביבית והמתנחל.

את המאבקים שלנו קל לנו להיאבק - את הנושאים הקרובים לליבנו קל לנו לצעוק.

וכאן מתחילה (או אולי יותר נכון להגיד ממשיכה) הבעיה.

כי זה לא המאבק שלהן או שלנו.

זה המאבק שנועד למנוע את רצח האישה הבאה: יהודיה או ערבייה, ישראלית או עולה, כהה או בהירה.

כמה קל לנו לזרוק את הבעיות האלו לציבור האחר, ואם הבעיה הזו היא לא בבית שלי, בישוב שלי, בעיר שלי, בציבור שלי, למה אני צריך להיאבק בה?

הכותב הביא נתונים לכך שהמאבק הוא לא "שלנו": פחות מרבע מהנרצחות (מאז שנת 2011) הינן נשים יהודיות ישראליות ילידות הארץ. על הנייר המספר הזה אולי מחמיא, אך כאשר נפרק אותו ל44 נרצחות, מה הוא אומר לנו?

מה אומרות לנו 29 נשים יהודיות (עולות וישראליות) שנרצחו מאז 2018?

כאמור אלו רק נשים שנרצחו, נתונים אלו לא כוללים את אלפי הנשים ש"מזלן הטוב" השאיר אותן מחוץ לסטטיסטיקת הרצח ומשאיר אותן "רק" אלמוניות ומוכות.

בנוגע לנתונים על פתיחת תיקי משטרה על אלימות כנגד נשים שבוצעה על ידי בן הזוג בחר כותב הטור להתייחס עד לשנה הלועזית שעברה, אך שכח לציין שבתקופת הקורונה (חודשי מרץ – ספטמבר 2020) חל גידול של 315% בפתיחת תיקים אלו לעומת אותה התקופה בשנת 2019.

אני מאמינה שהציבור הדתי לאומי הוא ערכי ומוביל. אז בואו נהיה כאלה. בוא ניקח אחריות ונפסיק לזרוק אותה למישהו, או במקרה הזה מישהי אחרת. בואו נפסיק לשאול בתמימות 'השומר אחותי אנוכי', בואו נשמור, בואו לא נהפוך את החולשה שלנו לאידיאל - בואו לא נתרץ תירוצים של מימון בידי גופים מסוימים, בואו נודה בקול הזנחנו את הנושא הזה.

בואו נוביל את המאבק, ביחד. המתנחלת עם כיסוי הראש המלא, התל אביבית עם הגופייה, הר"ם מהישיבה בבאר שבע, המזרוחניק מהגרעין בצפון, המתנדבת בבני עקיבא והמתנדב מהצופים.

המאבק שלנו הוא ביחד - נשים וגברים, דתיים ודתיות, חילוניות וחילונים.