נתניהו מקבל את פולארד בשדה התעופה
נתניהו מקבל את פולארד בשדה התעופה צילום: לע"מ

זה סיפור על אדם שמעולם לא ויתר, שלא פסק לחלום על הארץ המובטחת.

זהו סיפור על אשה שנתנה את כל כולה, את כל חייה, לאדם אותו לא הכירה, לא פגשה, עמו לא התייחדה, וממנו לא ילדה. אשה שעזבה את חייה הפרטיים, דרה כאורחת בדירה קטנה בירושלים ולא פסקה מלחלום להתייחד עם בחיר ליבה.

זה סיפור על אדם שלא זכה ליום אחד חנינה, זכה להפניית גב ולכתף קרה, אך השאיר את כתפו פנויה ואת ידו מושטת.

זהו סיפור על אדם שהיו לו כל הסיבות הטובות לכעוס, לרטון ולרגון, אך בחר בחיוך ובמאור פנים.

זהו סיפור על אדם שזכה לכפיות טובה, אך מכיר טובה על הטוב, רואה את האור מתוך החושך וממשיך קדימה.

זה סיפור על אהבה שאינה תלויה בדבר. אהבה גדולה בין איש ואישה, בין אומה שהתגעגעה לבנה, בין ארץ שחיכתה וציפתה למחייל לה וזכתה סוף סוף לראותו.

זה סיפור על אלפי אנשים, ובתוכם קומץ משוגעים שלא הרפו. הפגינו, כתבו, הרצו, התפללו נסעו ופעלו לשחרורו של האח מעבר לים.

זהו סיפור על כוחה של אמונה. על עוצמות של רוח שהחזיקו אדם שנים ארוכות מאחרי סורג ובריח, בכלא שמור ומרוחק, בין רוצחים ואנסים, והוא שמר על רוח ואיתנה.

זה סיפור על כוחה של גבורה. על אדם שבהסתרה שבתוך ההסתרה נותר שלם באמונתו, ברוחו, במוסריותו ובגדלות נפשו.

זו סיפורה של תמונה ששווה הרבה יותר מאלף מילים, יותר ממליון מילים. גם אם יהיו כל הימים דיו, לא יוכלו המילים לתאר את עוצמת המחזה, את קדושת מראה דמותו של קשיש ורעייתו החולה, בנשקם את אדמת הארץ המובטחת לה ציפו. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, אם יתן איש את כל הון ביתו באותה נשיקה, בוז יבוזו לו.

בתוך חשכת ההווה, מגיפה עולמית, פוליטיקה קטנה וסכסוכים פנימיים, בתוך ים של ציניות, סטטוסים וציוצים, עקיצות הדדיות וגידופים, נקודה ענקית של אור, ללמדנו מה עיקר ומה טפל, מה נצחי ומה זמני. מה קדוש ומה חולין, ושיש הרבה על מה להודות.

זהו סיפור על נצח ישראל, שלא ישקר ולא ינחם, כי לא בן אדם הוא להינחם.

זהו סיפור שאינו נגמר. סיפור על יהודי אחד, ארץ קטנה, אומה ואלוקיה, סיפור שראשיתו לפני אלפי שנים ועתידו נצח. ברוך הבא, יונתן. אחינו אתה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו