לרב יעקב מדן שלום רב,
קשה להבליג על המאמר שפרסמת באתר ערוץ 7. מאד מקומם.
תוצאות המרדף הפראי של שוטרי מפלג פשיעה לאומנית מחוז ש"י יכלו להיות חמישה נערים הרוגים. (ברור שצריך להישמע למשטרה ולא לברוח). אני הקטנה מעריכה שהנערים ידעו איזה מכות רצח יחטפו כאשר יעצרו.
לא נולדנו אתמול. אנחנו יודעים מה יחס המחלקה היהודית בשב"כ ומפלג עברייני זה אל הנערים עם הכיפות הגדולות והפאות המוגזמות.
עשרות מעצרי שווא. מכות איומות. תיקים פליליים על זוטות. רדיפה ממסדית ומתוכננת.
כדאי מאד שתקשיב לנאומו של בצלאל סמוטריץ' בעקבות הרצח של אהוביה. כן זה רצח. אני בהתיישבות 42 שנה. ראינו כבר שוטרים משתוללים בחברון. ביצהר. בחוות גלעד. (מול עיני זרקו נער מגג בית). גם בעמונה היו רוצחים במדים. בלי התגרות חטפו מכות רצח באלות. נדרסו ע"י סוסים.
נערים מסורים אלה הם בתחתית הסולם בעיני המשטרע. מתחת לגנבי רכב בדואים.
בבקשה תקרא את מאמרו של ארנון סגל משבת ב"עולם קטן" ואת יהודה יפרח במקור ראשון. שם מתבררת התמונה במלואה: מפלג ימ"ר שי החליט על דעת עצמו, להתעלם מהאלימות הערבית, מגניבות חקלאיות – ועוסק רק ביהודים. והיות ורובנו הפכנו לסתם בורגנים (הזדקנו) והם צריכים למלא יומן משימות, יש להם פנאי ומוטיבציה למרר חיי הנערים. ובתגובה הנערים בועטים, זורקים עליהם אבנים ואישי הציבור היפים שלנו עומדים ותוהים – איך זה קורה?
אין מקום להטפת מוסר לנערים. צריך לעמוד לצדם. לדאוג פוליטית שלא יהיה יותר שב"כ ליהודים. כל נער פרוע צריך להגיע לחוקר נוער, כמו ברמת גן ופתח תקוה. שב"כ זה נגד האויב ולמען בטחון המדינה. מה האפליה הממסדית הזו נגדנו?
ומילה לסיום: אני מצטטת אותך:
אזכיר מקרה קיצוני במיוחד, של עאישה א ראבי, אם לתשעה ילדים, שנרצחה מזריקת אבן על מכוניתה ביום השבת לפני כשנה וחצי. אינני בטוח שרבנים צריכים להיות מגן אוטומטי של נערים כאלו או הדומים להם בכל מקרה בלא לברר את יסודותיו. מספר הרבנים שיצאו כאן להגנתם של הנערים גדול לאין ערוך ממספר הרבנים שגינו את הרצח ההוא לפני שנה וחצי.
מקרה עיישה א רבי לא נשפט עדיין. החקירה תקועה. לאור יום התנפלו על ישיבת פרי הארץ. עצרו עשרות נערים. אחדים נותרו שבוע במרתפי השב"כ. לבסוף נותרו 2 חשודים. ימים שלמים ליכלכו על מוסד חינוכי חשוב שהרב יהודה ליבמן הקים על מנת לעזור לנערים שנפלטו ממסגרות רגילות. האדון א רבי העליל ששמע דיבורים בעברית ליד הכניסה לישוב רחלים ומכאן התחיל הסיפור. הוא סרב להוצאת גופתה מהקבר לנתיחה, ולי אין ספק שהוא הרוצח והמעליל. ההוכחות שלי שוות לאלה של המחלקה היהודית בשב"כ וימר שי.
אסור לך לשפוט אותם. נכון, מוות של אם לתשעה או של שניים הוא אסון. זה לא האסון שלנו. ככה זה בחברה הערבית. אין שום הוכחה שנערי פרי הארץ נוגעים במותה של עיישה. שום הוכחה. השב"כ הגדיל לעשות: פעם ראשונה בתולדות ידויי האבנים ביהודה ושומרון שלחו אבן לבדיקת די.אנ.איי. לא יאמן כי יסופר. הם שכחו לדווח מה יצא מהאבן הקדושה ההיא.
דבריך המצערים בנדון נותנים דלק וכח לעברייני ימ"ר ש"י והמחלקה היהודית בשב"כ. יש להם מספיק מוטיבציה נגדנו גם בלי זה.
חנה גופר, קדומים