"לציונות הדתית יש דרך" מכריז במודעות החדשות בצלאל סמוטריץ וחותם בשם "רשימת הציונות הדתית", חלופה רבת משמעות לאיחוד הלאומי שאינו אלא מפלגת תקומה.
נצא לדרך בעקבות הדברים.
ראשית, לציונות הדתית אין דרך מכיוון שאין ציונות דתית אחת. יש מגוון ציונויות דתיות ולהן דרכים שונות. סמוטריץ' מייצג אחת מהן, והיא רחוקה מלהיות רוב.
שנית, כשמנסחים סיסמה כזו על רקע מו"מ עם ציונים דתיים אחרים, מדובר ברמיזה עבה שהציונים הדתיים האחרים איבדו או ויתרו על הדרך.
אז בואו נדבר רגע על כהנא. מתן כהנא.
אם נצייר את הרצף הציוני הדתי מהחרדים הלאומיים בקוטב האחד ועד הדתיים-לייט בקוטב הנגדי, סמוטריץ' יהיה קרוב יחסית לקוטב החרד"לי.
מתן כהנא, לעומת זאת, יתמקם אי שם ליד נקודת האמצע המיינסטרימית, שסביבה מתקבצים רוב הציונים הדתיים. ויש לו דרך. אחרת. שונה מזו של סמוטריץ'.
בסוגיית הגיור הוא בעד מתווה ניסים, כך גם בהסדרים הראויים בנושא השבת וכיוצא באלה. ובאמצע מגיפה קשה ואתגר כלכלי, גם לומר שכרגע באופן זמני לא מתמקדים בזה זו בהחלט דרך.
חתימה בשם "רשימת הציונות הדתית" משקפת איזו התנשאות הטוענת לייצוג ה-ציונות ה-דתית, כשבמציאות רובה של הציונות הדתית לא שם.
לסמוטריץ׳ יש כעת אתגר לא פשוט. אם הוא לא סוגר הסכם הוגן וסביר בהתאם למשקלו עם מתן כהנא, הוא הולך למו"מ עם יורשיו של מאיר כהנא.
גם איתם במשולב הם מייצגים רק מיעוט בציונות הדתית.
פרופ׳ אשר כהן הוא ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן