הרב מאיר כהנא:
כולם שותפים בתהליך אלוקי, גם מי שאינו דתי
כל אחד מבניו של הקב"ה, הפועל לחיזוק מעמדו של העם ואחיזתו בארץ, גם אם אינו שומר תורה ומצוות, הוא שותף פעיל בתהליכים האלוקיים.
כל אחד מבניו של הקב"ה, הפועל לחיזוק מעמדו של העם ואחיזתו בארץ, גם אם אינו שומר תורה ומצוות, הוא שותף פעיל בתהליכים האלוקיים.

הכניסה לארץ ישראל מציבה בפני עם ישראל אתגרים רבים בהתמודדות עם העמים שבארץ ובסביבותיה.

הטלת האחריות על העם כולו בחטא המרגלים מלמדת אותנו לקראת שאין להסתפק בהאשמת המנהיגים אלא על כל יחיד לפעול למען עתיד האומה.

חייבים לפעול לחיזוק הרוח, הבנויה גם על תחושת השותפות והאחריות של כל אחד מאיתנו - מכל מגזר - לתרום לחוסן הלאומי בחזית ובעורף.

העם כולו נדרש לגלות אחריות ציבורית ולאומית, המאפשרת למנהיג להוביל, מתוך מבט של אחדות וערבות הדדית.

הקב"ה הופך את הקללה לברכה, ובכך מתבררים כוחותיו המיוחדים של עם ישראל, בתהליך כניסתו לארץ ישראל כשלב במימוש ייעודו הלאומי.

היחס בין עם ישראל לאומות העולם, בנוי לא רק על אופייה של כל אומה, ועל תפקידה בתכנית האלוקית לתיקון העולם, אלא גם על בחירה.

לעתים, אנו שומעים טענות ערכיות ורוחניות, אך במבט פנימה אנו מגלים שהן נגועות באינטרסים אישיים וקבוצתיים, של צבירת כוח ומעמד.

הרב יהודה קרויזר מספר על ההתייעצויות עם בן גביר, כיצד הפעילות של בנו בכנסת היא קידוש שמם של בניו ז"ל וחושף זכרונות מהרב כהנא

הניצחון במלחמה, החוסן הלאומי והמשך תהליך תחיית ישראל תלויים בנכונות לצאת למלחמה הפיזית, תוך המשך חיזוק לימוד התורה

הרב מאיר כהנא עסק בצורך בהנהגה רוחנית רחבה המסוגלת להוביל את העם לא רק בהתמודדות עם אתגרי ההווה אלא גם מתוך מבט על העתיד הרחוק.

מעמדו המיוחד של הגר בעם ישראל מתברר במגילת רות - לא רק מתוך עיון בסיפור המגילה עצמו - אלא גם בפרשת נשא

לכל אחד מאיתנו, לכל משפחה ולכל שבט, יש תפקיד בבניין עם ישראל ובתכנית האלוקית לתיקון העולם.

גם כאשר הניצחון במלחמה והשפע הכלכלי יכולים לקבל הסברים טבעיים, אנחנו יודעים שהם ביטוי לשכינה, כפי שמתארת התורה בפתיחת הפרשה.

הרב מאיר כהנא מסביר כי מאיסור על כהנים להיטמא למת נגזרת תפיסת העולם של עם ישראל - גם ביציאה למלחמה מתוך אחריות להמשך החיים.

החיבור העמוק בין הורים לילדיהם ושמירת השבת יוצרים בסיס איתן לאמונת הייחוד של עם ישראל.

כוחו של עם ישראל לצמוח מתוך הכאב הלאומי והאישי אל בנייה ותקומה בא לידי ביטוי בשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון

אנו נדרשים להעמיק באתגר של עבודת השם מתוך להט אל מול החובה לפעול בשיקול דעת ובאחריות לאומית.

בימים של ניסים, חשוב לדעת שהנס שאנו חווים אינו רק ממלא את הצורך בהצלה הרגעית, אלא מהווה תשתית לסיפור הלאומי שלנו

היכולת לראות את הניסים שאנו חווים במלחמה הזאת ובכל דור ודור, באה לידי ביטוי בפרשת צו.

מנחת הביכורים מבטאת גם את הרצון לעשות מעבר לחובתנו, הלאומית והאישית, ולהרגיש מקרוב את הקשר בין כל אחד מאיתנו אל הקב"ה.

כשהטייסים שלנו ממריאים שוב ושוב וכשהלוחמים מצפים לפקודה להשלים את הכרעת אויבינו - אפשר ממש לחוש את השורש של רוח ההתנדבות הזו

ההופעה האדירה של י"ג מידות של רחמים מופיעה דווקא לאחר הנפילה הקשה של העם. בדרך אל התקומה והתיקון אנו נזכרים באבותינו.

גם כאשר אנחנו מרגישים את המכה, אנחנו יודעים שהתרופה כבר נמצאת כאן, בעולם, בכוחות שנתן הקב"ה לעם ישראל להתמודד עם הקמים עלינו

השראת השכינה והחיבור לתורה אינם יכולים להיות נחלתם של יחידים. הם תלויים בעשייה משותפת של כלל ישראל.

פרשת משפטים מציבה את היסודות ליושרה במערכת המשפט ובמערכת היחסים שבין אדם לחברו, ברמה הפרטית וברמה הלאומית.

בפרשת יתרו אנו למדים כי מטרת המשפט בישראל אינה רק פתרון סכסוכים אלא גילוי שכינה ודרישת אלוקים.

עיון בפרשת בשלח על גילוי השכינה בקריעת ים סוף, מלמד אותנו כי הצלת עם ישראל אינה רק נס טכני אלא חלק מתוכנית אלוקית אדירה

עשרות אנשים מרחבי הארץ השתתפו בסוף השבוע האחרון (ה') באזכרה לבני הזוג הרב בנימין וטליה כהנא הי"ד ולנתי עוזרי הי"ד

עיון בפרשת בא, ודרוש על דרך הרמז, מלמדים אותנו כיצד ההשגחה האלוקית מפרקת אימפריות ברגע.

הרב מאיר כהנא בוחן את תשובת ה' למשה רבנו, ואת המשמעות העמוקה לימינו אנו. גם כאשר הגאולה קרובה - אין קיצורי דרך.

אויבי ישראל מנסים בכל דרך ליצור פילוג בינינו, שכן הם מבינים שבלי הפירוד אין להם שום דרך להכריע אותנו.

בברכתו ליוסף מגלה יעקב אבינו את סוד הריבונות בארץ ישראל, הנשענת על נכונות למלחמה, כוח התפילה ועומק החוכמה.

בעומק נאומו של יהודה בפרשת ויגש טמון כוחה המקבץ של רחל אמנו, המעורר אותנו לגשת זה אל זה ולהפסיק את הפירוד.

פרשת מקץ וחנוכה מלמדות כיצד ישועת ה' יכולה להופיע בבת אחת, גם כאשר לאדם נראה שאין פתרון מציאותי לסבך שאליו הוא נכנס.

התיקון הפנימי, ברמת הפרט ובאומה בכללה, מושג כאשר האדם לוקח אחריות על מעשיו, מזהה היכן פעל שלא כשורה ומקבל על עצמו לתקן.

בפרשת וישלח אנו לומדים כי שלמותו של עם ישראל מתבטאת בחיבור הנכון בין מצבנו הגשמי בגוף ובממון - למצבנו הרוחני בתורה ובמצוות.

העיון במאבק הפנימי על דמותו של עם ישראל, בביתו של יעקב ובמדינת ישראל מלמד שוויכוח בין אחים, כשהוא נעשה לשם שמיים, יוצר חיבור

בתהליך ההתבררות של עם ישראל מאומות העולם, עם ישראל יודע להילחם כשצריך, ועם ישראל יודע גם, ברגעי ההפוגה, להתבונן לעומק.

עשרות השתתפו הערב באירוע אזכרה בבת ים, שבו נאמו ברוך מרזל, נעם פדרמן וד"ר מיכאל בן ארי ושיתפו את דבריהם על דרכו של הרב כהנא.

כתב אישום הוגש נגד תושב חיפה שפרסם סרטוני טיקטוק עם קריאה לגירוש ערבים ונגד היועמ"שית, "נדאג שאת תתאבדי, את תהיי בקבר".

בין 2 אתגרים גדולים אנחנו בוטחים בה' ומצפים לישועתו. הלב רוצה לשמוח בישועת ה', אך בראש מתרוצצות שאלות. בפרשה אנו פוגשים רגע כזה

לקראת האזכרה לרב מאיר כהנא, משיקים השנה תלמידיו צ'אט בינה מלאכותית חדש, דרכו ניתן ללמוד על חייו ומשנתו של הרב.

דבר תורה לפרשת וירא על העמדה שממנה אנו ניגשים לכריתת ברית עם שכנינו, ועל זכותנו וחובתנו לשאת בגאון את דגל האמת היושר והמוסר.

כשחוזרים מן הניצחון במלחמה, מתעורר חשבון הנפש הלאומי והאישי. בסופו של החשבון הזה, אנחנו צריכים לצאת מחוזקים.

המאמץ להחזיק מעמד בתקופה של הסתר פנים הוא חלק מהשליחות המיוחדת של עם ישראל בעולם, ולפעמים הוא דורש מסירות נפש של ממש.

בריאת העולם היא תחילתו של תהליך, שבו מתקדם העולם אל מדרגתו הראויה, ועם ישראל מופקד על הנהגת ההתקדמות הזאת, שלב אחר שלב.

גם כאשר אנחנו בוחרים את הטובה יותר בין שתי אפשרויות, ששתיהן אינן פסגת שאיפותינו, אנחנו יודעים שזוהי הבחירה שהועיד לנו הקב"ה

דבר תורה לפרשת האזינו על האמץ להאזין אל דבר ה' מקרוב או מרחוק, בשמיעה הפנימית, ובידיעה שעם ישראל חייב להיגאל, ללא תנאי.

בפרשה מתואר המעמד של מצוות הקהל: כולם מתכנסים לשמוע את דברי התורה, האנשים הנשים והטף. האחדות כוללת גם את החיבור בין הדורות.

בפרשת ניצבים, הנקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה, מוצגת התשובה כתהליך אחוד וכולל.

גם בקריאת פסוקי התוכחה הקשים, אפשר לראות שהקב"ה מלווה אותנו ומחבק אותנו, ושהופעת השכינה בעולם קשורה בקשר אמיץ במצבו של עם ישראל

בפרשת כי תצא עולה דיון עקרוני על טעמי המצוות ממנו נוכל ללמוד כיצד להביט על הגזירות שאנו חווים בהיסטוריה של עמנו ובמציאות שלנו

מצוות עגלה ערופה מבטאת את רמת האחריות הגבוהה הנדרשת מעם ישראל בחיי הפרט והכלל, ואת מעגלי האחריות המוטלים על כל איש מישראל.

בפרשת ראה נלמד שהוספה על מצוות התורה פוגעת באיזון המדויק שקבע הקב"ה - עיקרון הנדרש גם בשדה הקרב, בבית הדין, ובהנהגת העולם.

בפרשת עקב מתבאר כי תלותה של ארץ־ישראל במטר השמיים מבטאת קשר ישיר עם הקב"ה, ומגדירה את שליחותו של עם־ישראל כלפי העולם כולו.

הרב מאיר כהנא: קריאת שמע היא יסוד באמונה, ביטוי למסירות נפש, ומפתח להבנה עמוקה של אחדות ה' ואחדות עם ישראל במציאות רבת פנים.

הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת דברים ולשבת חזון, העוסק בתלות של גילוי השכינה באחדות האומה, אשר היא המפתח לנבואה, לתורה ולגאולה

הרב מאיר כהנא מתבונן בקשר העמוק בין הקרבה בשדה הקרב לבין הקרבה אל הקודש, בפרשת מטות־מסעי

שורש הקשר בין תורת ישראל למלחמה הפיזית על הארץ, ששתיהן יחדיו יוצרות את הבסיס לאחיזתנו בארץ ישראל.
