כן בצלאל, אין ברירה - תגובה למוטי קרפל

האם כיפה סרוגה על הראש מבטיחה את ייצוג אותם הערכים שאנחנו רוצים שיתחברו אליהם?

רפי קפלן , כ"ז בטבת תשפ"א

רפי קפלן
רפי קפלן
צילום: באדיבות המצולם

ערכי הציונות הדתית חייבים להישמע בקול ברור. ביחס למשפחה היהודית. ביחס לשבת. ביחס לארץ ישראל וביחס לנושאים חברתיים ומוסריים.

מוטי קרפל מכובדי כתב כאן באתר על חלומו שייבחר "חובש כיפה סרוגה לראשות הממשלה" ואז יתחברו לערכיו שאר העם.

האם כיפה סרוגה על הראש מבטיח ייצוג אותם ערכים שאנחנו רוצים שיתחברו אליהם? אני גאה בכיפה הסרוגה. אבל לא עם החוטים היוצרים אותה, אלא את במה שהיא מסמלת.

אני מאד מעריך את נפתלי בנט. שמחתי כל כך כשהגיע לפעילות בפוליטיקה הציונית דתית עם מעוף והבטחה ל"משהו חדש" שיתחיל. משהו צעיר. משהו שכווולם יוכלו להתחבר אליו, צעירים, לצד ותיקים, דתיים לצד מסורתיים. אבל נפתלי נטש את המפלגה בטריקת דלת מפתיעה. בלי לאותת.

לא, מפלגה איננה קודשה בעיניי. מותר לעזוב. אבל נפתלי לא רק עזב את המפלגה. במסגרת החדשה שהקים הוא איננו משמיע את שלל ערכי הציונות הדתית כפי שאני מבין אותם. הוא בחר בשם "ימין חדש" ו"ימינה". האם זה ממצא את כל ערכינו?

אני סבור כי חייבת להיות מפלגה או תנועה ציונית דתית משמעותית שתשמיע באופן ברור ובהיר את הקול החשוב של משנת הציונות הדתית.

מוטי קרפל יקירי כותב על "חיבור לעם ישראל".

הציונות הדתית אכן קיבלה החלטה בוועידה הציונית ההיסטורית, בהנהגת הרב ריינס, ובתמיכת הראי"ה זצ"ל שלא להיפרד מהתנועה הציונית בגלל מאפייניה החילונים. השותפות לשאר העם היה ערך מרכזי. שותפות ואחריות מלאה לתהליך שיבת ציון.

אבל לא מתוך ויתור על הערכים האמוניים שלנו, לא טשטוש שם ה' והחבאת המגמה למדינה שתהיה יסוד כיסא ה' בעולם. הראי"ה זצ"ל ידע לבוא ביקורת עם תנועת המזרחי כשהיא נרדמה בשמירה על הקודש במפעל שיבת ציון וקרא להשמיע את קול התורה. התחושה כרגע היא שנפתלי מוביל כיוון שעיקרו צבירת כח לטובת כיבוש הנהגת המדינה בראשותו, אבל לצערי הוא מבקש לעשות זאת תוך כדי גמגום בנושאי הקודש.

אני בעד חיבור לנפתלי, אני אשמח בהצלחתו, וגם אני רוצה ראש ממשלה עם ערכים של אחדות עם ישראל, חברת מופת, ריבוי התורה בישראל וחיבור חזק לאדמת ארץ ישראל, אילו שמעתי את שלל הנושאים הללו בקול בהיר אצל נפתלי הייתי מצדד בהשתלבות במפלגתו, אבל כל עוד הסיסמא היא רק "ימינה" אני סובר שממש אסור לוותר על מסגרת פוליטית הפועלת בכנסת למען שלל ערכי הציונות הדתית.

אני בעד חיבורים טכניים להצלחת כל הכוחות הפוליטיים הקרובים לערכים אלו. אני חבר מרכז הבית היהודי ורוצה לפעול למען אחדות הגופים הפוליטיים הללו. פעלתי למען כך לפני הבחירות הקודמות, אבל לאחר הביזיון המבייש במרכז הבית היהודי שכלל כוחנות פיזית והנהגתית הבנתי שהשעה לא כשרה לאחדות. כיום אני סבור שהמצב כל כך רע שיכול להיות רק יותר טוב. אני בעד תיקון מצב הבית היהודי , ואם נצליח בכך, חיבור הבית היהודי עם האיחוד הלאומי לגוף אחד חזק המשמיע קול ברור.

גוף זה יכול בהנהגת בצלאל, שהוכיח את כשרונו הפרלמנטרי, ואת יכולת הביטוי הברור, ללא שום גמגום, להתחבר לכוחות האחרים בסביבה כגון ימינה של נפתלי ואיילת ומתן כהנא ולהשיג הישגים גדולים בע"ה.

אתה מוטי פנית לבצלאל בכבוד. אני מקווה שמנהיגי המפלגות השונות יצליחו לקיים דיון פנימי מכבד, ללא האשמות הדדיות בתקשורת. אני סבור שבליבון הסוגיות והבנה איש את עקרונות חברו יוכל לקום בלוק טכני מכובד מאוחד ומשמעותי.