שוק ההעברות הפוליטי

הפוליטיקאי והכדורגלן מחפשים לעצמם בית. הפוליטיקאי מחפש מפלגה שברשימתה ירוץ בבחירות לכנסת ה24, הכדורגלן מחפש קבוצה בה ישחק

יוסי אחימאיר , כ"ח בטבת תשפ"א

הנבחרת של יעלון ובתוכה עו"ד אבו רייא
הנבחרת של יעלון ובתוכה עו"ד אבו רייא
צילום: איתמר שאול

יזהר שי הוא פוליטיקאי, שעד לפני שנתיים בקושי ידענו את שמו. בימים אלה הוא מזכיר לנו שחקן כדורגל, שכמוהו שרוי במצב דומה. הפוליטיקאי והכדורגלן מחפשים לעצמם בית. קבוצה. מפלגה. לא שלא שיחקו עד כה בנבחרות-מפלגות, אבל הם נמצאים ב"שוק העברות".

הפוליטיקאי מחפש לעצמו מפלגה שברשימתה ירוץ בבחירות לכנסת ה24, הכדורגלן מחפש לעצמו קבוצה שבה ישחק בעונה הנוכחית. מבקשים לעצמם סידור עבודה מיטבי להמשך הקריירה. האחד מוכן להצטרף למפלגה זו או אחרת, השני יכול לשחק בקבוצה זו או אחרת. היום פה, מחר שם.

השדה הפוליטי נדמה כיום יותר ויותר למגרש הכדורגל. כמו שבסוף עונת המשחקים ובמהלך חודשיה הראשונים מתנהל שוק של רכישת והעברת שחקנים מקבוצה לקבוצה, עד שההרכבים מסתדרים, כך גם בפוליטיקה. היא כבר יותר עניין מקצועני מאידיאולוגי, וכמו בספורט היא יותר עניין תחרותי-אישי. מפלגות שנושאות שמות "מפתים" צצות כפטריות לאחר הגשם. תוך תקופה קצרה מתאדות. מפלגה בת 35 מנדטים בתחילת הדרך בקושי עוברת את אחוז החסימה כעבור פחות משנה. מפלגות שעל המפה, מתפרקות לגורמים. פוליטיקאים נפלטים אל מחוץ למסגרת שבה נבחרו בראשונה, מחפשים לעצמם מסגרות חדשות לרוץ בהן. והמבחר הוא בהחלט לא קטן.

לא ברור אם שחקן [י1] שהופרש ממכבי תל-אביב, ישחק במכבי חיפה או בבית"ר ירושלים, ולא ברור באיזו מבין נבחרות המרכז-שמאל "ישחק" יזהר שי, שנפלט מכחול לבן המפוררת. עד יום ראשון האיש עוד בחן את האפשרויות, כך העיד על עצמו. היכן סיכוייו האישים טובים יותר, היכן ימוקם גבוה יותר ומה יובטח לו. כסבור הוא שערכו בשוק הפוליטי גבוה, אך מדובר בפוליטיקאי קצר מועד וקצר רוח, שכבר זיגזג פעמיים, ועוד הרגל נטוייה. האם הוא יודע מי הם בוחריו, אם יש כאלה בכלל? אולי יקח לעצמו הפוליטיקאי שי סוכן-שחקנים בתשלום, שיתמקח בשבילו אצל ראשי המפלגות – כאמור, המבחר גדול, ב"ה - וישיג עבורו את ה"חוזה" המפלגתי המשתלם ביותר? בינתיים נתבשרנו, כי נמצא בית ליזהר שי. אצל בוגי יעלון.

יזהר שי הוא רק משל. אחד מהרבה פוליטיקאים, מהם זה מקרוב הגיעו לפוליטיקה התזזיתית, בקושי חיממו את הכסא בכנסת, במפלגה אחת, וכבר מגששים את המשך דרכם לבית פוליטי אחר. אידיאולוגיה? עקרונות? דרך? – נא לא להגזים. שוק לוהט של העברות ממפלגה למפלגה, בסיחרור הפוליטי שאנו נתונים בו מזה שנתיים, תוך כדי מגפה שהפילה בנו כבר כמעט 3,800 מתים.

 הסתחרר ראשם של פוליטיקאים אינטרסנטים, שמילה שלהם איננה מילה, שמזלזלים בציבור הבוחרים. מהם טובים ומוכרים, בעלי עבר ושם, ומהם אלמונים למדי שזה מקרוב עלו על המגרש הפוליטי, למצוא לעצמם, בטרם סגירת הרשימות, סידור עבודה מתאים במפלגה כלשהי, או אפילו להקים לעצמם מפלגות חדשות. מרגע שנדבקו בו, הג'וק הפוליטי אינו מרפה מהם. אם אני לא בכחול לבן, אז אולי ביש עתיד? ואם אני לא ביש עתיד אז אולי בתנופה (יש מפלגה כזו)? כי הרי אני שר או ח"כ, איש חשוב - קודם כל בעיני עצמי... אם לא מתאימה לאגו שלי מפלגה זו, אצא לי השוקה, אחפש מפלגה אחרת שתתברך בי...

הנה דוגמא נוספת:  בימים האחרונים למדתי שבכנסת היוצאת מכהנת אחת, בשם עינב קאבלה. כחולה לבנה. לפתע פתאם היא במפלגה חדשה, הישראלים שמה. רק 28 שבועות כיהנה בכנסת, וראש העיר מתגאה בה, כרכש חדש למפלגתו בת היומה.

היערכות לקראת הבחירות – מתייגים זאת בתקשורת. התארגנות המפה הפוליטית, בין בימין, בין במרכז ובין בשמאל. אבל מה זה ימין ושמאל בימינו? רק חול וחול. חולות נודדים של ידוענים שממהרים למצוא לעצמם בית פוליטי, לא לפני שנטשו בית פוליטי אחר, אולי רעוע, אולי על סף קריסה. וכמו בעולם הספורט - היום בהפועל, מחר בבית"ר, היום בכפר-סבא מחר בבני סחנין – כך בעולם הפוליטי. משחק היום בליכוד – מחר נגדו.

בספורט מונחי העבר הטעונים אידיאולוגית ואמוציות כבר אינם העיקר, ואולי זה טוב. נשאר השיוך, אבל פסה הרוח. חבל שכך זה גם בפוליטיקה, שעיקרה – יודע כל סטודנט למדע המדינה - התארגנות סביב עקרונות ומטרות, וגם סביב מנהיג שמוביל להגשמתם. בימינו כל אלה כמעט בטלים ומבוטלים, וזה רע. האגו – ולא נאמנות לדרך ולמסגרת – הוא העיקר. והציבור? צופה במשחק הפוליטי כמעט באדישות, לקראת הסיבוב הרביעי, כאשר המערכת המפלגתית בשפל המדרגה, מכניסה לעצמה - בשפתו של הכדורגלן - גול עצמי.