הכי חשוך לפני עלות השחר

מבחינה אובייקטיבית האור זורח מתוך החושך, בין אם הזריחה קרובה ובין אם לאו; כל שנייה ושנייה במשבר הזה מחשלת אותנו.

הרב חגי לונדין , ה' בשבט תשפ"א

הכי חשוך לפני עלות השחר-ערוץ 7
הרב חגי לונדין
צילום: ללא

ישנה אמונה עממית שלפני עלות השחר החושך מתגבר. מבחינה מדעית זהו אינו נתון מדויק (האור לפני הזריחה תלוי במצב הירח בתחילת / סוף החודש); אולם כך נתפסים הדברים בעיניים אנושיות, המצפות לזריחה.

כאשר רואים את האור בקצה המנהרה נעשים קצרי סבלנות ותחושת הקושי מתעצמת; וכאן כדאי לזכור את דברי הזוהר הקדוש (ב, קפד): "לית נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא" (אין אור אלא זה הזורח מתוך החושך). דווקא הקשיים מוציאם מאיתנו בסופו של דבר את המיטב.

ככל הנראה אנו מצויים כעת לקראת תום האירוע שמטלטל אותנו כשנה. באופן טבעי אנו כעת קצרי רוח, מותשים, והמערכות מתקשות לתפקד, אולי יותר מתמיד. זהו הזמן שבו רעל הפסימיות מחלחל ומעצים בעיות (מוטציות, תקלות נקודתיות בבתי חולים וכו') שלא באמת משנות את התמונה הכללית האופטימית.

זהו בדיוק הזמן לשנן לעצמנו ש"לית נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא" – מבחינה אובייקטיבית האור זורח מתוך החושך, בין אם הזריחה קרובה ובין אם לאו; כל שנייה ושנייה במשבר הזה מחשלת אותנו. במידה ונביט לאחור על השנה האחרונה נבחין גם בטוב שנבנה אצלנו בשנה הזו; טוב שאולי לא היה מגיע בנסיבות אחרות.

אולי הכי חשוך לפני עלות השחר ואולי לא; אבל דבר אחד בטוח – יש עלות השחר. תמיד.

הרע יעבור 
הטוב יתגבר
בעזרת ה'