בית המשפט העליון
בית המשפט העליוןצילום: יהונתן ולצר/TPS

ארגון תורת המדינה שיגר אתמול (רביעי) פניות לחברי כנסת בנושא בג"ץ הבוגדת ובדרישה לקבוע בקווי היסוד של הממשלה הבאה את חיזוק המשפחה היהודית ועצמאות בתי הדין הרבניים.

בידי חברי הכנסת הונחו שלוש הצעות לתיקון החוקים שלטענתם ינזקו בפסיקת הדיון הנוסף ב'בג"ץ הבוגדת', ובארגון דרשו, כאמור, מחברי הכנסת לאמץ את התיקונים בדרישות לקווי היסוד לממשלה הבאה.

'תורת המדינה' פנו לח"כ נפתלי בנט, ח"כ בצלאל סמוטריץ', ח"כ משה ארבל, ח"כ מיקי זוהר, ח"כ עמית הלוי, ח"כ משה גפני, ח"כ ישראל אייכלר וח"כ יועז הנדל עם הדרישות.

"בתקופה הקרובה, עלול בג"ץ לפרסם פסק דין בהליך 'בג"ץ הבוגדת' (דנג"ץ 8537/18), שמשמעותו נתינת לגיטימציה לניאוף ואף קביעה כי מדינת ישראל מחויבת לאפשר בגידה במסגרת חיי המשפחה", כתבו לח"כים.

"יתר על כן, פסק הדין עלול למנוע מבני זוג להתחייב הדדית לשמירת נאמנות ולקבוע כי תנאי כזה דינו בטלות, בשל היותו נוגד את 'תקנת הציבור'", הוסיפו. "מעבר לפגיעה בקדושת המשפחה, פסק הדין ייטול מבתי הדין הרבניים את סמכותם לדון על פי התורה, בענייני המשפחה המסורים לסמכותם על פי החוק".

"אנו פונים אליך בקריאה לעצור את הרס המשפחה היהודית, ואת הצרת סמכותם של בתי הדין על ידיבג"ץ. ארגון 'תורת המדינה' ניסח שלוש הצעות חוק הנותנות מענה לנזק הגלום בפסיקת המסתמנת של בג"ץ. אנו קוראים לך להכניס הצעות אלה לקווי היסוד של הממשלה הבאה", כך 'תורת המדינה'.

כזכור, פורום 'רבני הארץ הטובה' קרא לאישי ציבור לתקן בחקיקה את הנזק המסתמן של ההליך המשפטי המכונה 'בג"ץ הבוגדת'. הפורום מורכב מבכירי רבני הציונות הדתית, ובין הרבנים שחתומים על הקריאה ניתן למצוא את הרב זלמן מלמד, הרב חיים דרוקמן, הרב דוב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי, הרב דוד חי הכהן, הרב איסר קלונסקי והרב חיים שטייינר, את הפורום מרכז הרב יוסף ארציאל.

תיקון החוק הראשון שהציעו הוא להוסיף את סעיף 9 ל"חוק שיפוט בתי דין רבניים" ובו יהיה כתוב: "בכל עניין שעל פי חוק זה יש שיפוט ייחודי לבתי הדין הרבניים, יפסוק בית הדין על פי דין תורה, זולת אם ישנה הוראה מפורשת בחוק מסוים אחר, המופנית אל בית הדין, והקובעת מפורשות כי על בית הדין הרבני לדון לפי הוראות אותו חוק".

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מטרת הצעת חוק זו היא לשוב ולעגן את הסמכות שהייתה לבתי הדין הרבניים מימים ימימה וכפי שמורה פשטות לשונו של החוק, לפסוק על פי דין תורה – המשפט העברי, בעניינים שנקבע להם בחוק סמכות שיפוט ייחודית. כל זאת, פרט למקרה שמצויה הוראת חוק מיוחדת, המופנית אל בית הדין הרבני והקובעת מפורשות, כי על בית הדין הרבני לדון לפי הוראת חוק זו".

בהצעת החוק השנייה הם ביקשו להוסיף ל"חוק יחסי ממון בין בני זוג" נסיבות מפורטות המצדיקות "שינוי באיזון המשאבים" של בני הזוג המתגרשים וחלוקתם באופן לא שוויוני. הנסיבות שהם מציעים לעגן בחקיקה: "1. התנערותו מהאחריות למאמץ לטובתה הכלכלית של המשפחה ולרווחתה, ולמאמץ לגידול וטיפוח ילדיהם. 2. אי נאמנותו המינית כלפי בן זוגו. 3. העלמתו של רכוש שאמור להיכלל באיזון המשאבים".

"בני זוג המגיעים בעת פרידתם לשלב חלוקת הרכוש שצברו במהלך שנות נישואיהם, מצפים לחלוקה הוגנת", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "באופן עקרוני, החוק קובע כי במקרה שאין הסכם ממון בין הצדדים, ברירת המחדל היא חלוקה שוויונית בהתאם להסדר הקבוע בחוק (הסדר איזון המשאבים). אולם ישנן נסיבות שההגינות והצדק מורים שיש לסטות מהסדר זה".

תיקון נוסף שהם מבקשים לקדם הוא תיקון סעיף 5 ב"חוק יחסי ממון בין בני זוג", ועיגון החקיקה כי נכס שהגיע לידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, או לאחר הנישואין אך במתנה או בירושה - ישארו אצל בן הזוג באופן מלא גם במהלך הנישואין והגירושין אלא אם הועברו חלקם או כולם לבן הזוג במסמך כתוב וברישום ("בדרך הקבועה בסעיפים 7(א) ו-8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 בלבד")

"הצעת חוק זו מבקשת ליצור וודאות ובהירות בנוגע לחלוקת נכס מקרקעין שאינו בר איזון בין בני זוג ולהגשים את רצון המחוקק בנוגע לנכסים מסוג זה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

הצעה זו באה לאחר שבית המשפט קבע את הגדרת ה"שיתוף הספציפי" שאומרת שניתן להסיק שצד אשר לו "נכס חיצוני" התכוון לשתף את בן זוגו ולהקנות לו זכויות בנכס אף אם היא עדיין רשומה רק על שמו של הצד שהביאה מלפני הנישואין.

לדברי הרב יעקב יקיר ראש בית המדרש 'תורת המדינה-בית אורות': "בג"ץ הבוגדת, הוא הזדמנות מצוינת להשיב למשפחה היהודית את כבודה, ולבתי הדין את עצמאותם. במשך שנים רבות, בג"ץ מנסה לערער את יסודות המשפחה היהודית, ולתת לגיטימציה לחוסר נאמנות. במהלך מקביל נוגס בג"ץ שוב ושוב בכוחם של בתי הדין הרבניים".

הוא הוסיף: "בג"ץ הבוגדת, הוא הליך משפטי שמעמיד את עשרת הדברות אל מול בג"ץ. ואת מערכת בתי הדין אל מול מערכת בתי המשפט, פסיקת בג"ץ יכולה להיות נקודת שפל, שתוביל בסופו של דבר להתעוררות ציבורית ופוליטית, ולהכרה, שהדרך להשיב למשפחה היהודית את כבודה ולבתי הדין את עצמאותם, עוברת דרך הציבור ונבחריו".

כפי שפורסם, פרשת "דנג"ץ הבוגדת" נוגעת לפסק דין של בית הרבני הגדול משנת 2017, אשר קבע כי דירת מגורים שהגיעה לרשות בעל מירושה תישאר ברשותו בעת הגירושין. הבעל הביא כטענה מסייעת לכך שלא התכוון להעניק זכויות בדירה לאשה לו ידע את דבר בגידתה של אשתו בו במהלך נישואיהם. בדברי אחד מהדיינים, נאמר כי אכן קיומה של בגידה מסייעת (אך לא מכריעה) להוכיח כי אין רצון מצד הבעל להעביר את רכושו לאשתו על אף נישואיהם.

יש לציין כי על פי החוק בישראל, נכס המתקבל בירושה לידי אחד מבני הזוג, אינו נכס בו שותפים בני הזוג באופן אוטומטי עם בואם בברית נישואין. בית הדין הרבני הגדול פסק, כאמור, על פי לשון החוק.

האישה עתרה לבג"ץ על מנת לבטל את פסק הדין, כשעמדתו של הדיין שהתייחס לבגידה כמרכיב בחלוקת הרכוש, עומדת במוקד הפניה. בג"ץ, ברוב של שני שופטים מול אחד, אשרר את פסק הדין בעיקר מטעמים של נתינת מקום לאוטונומיה השיפוטית של בתי הדין הרבניים וכיבוד האוטונומיה של היחיד ביחס לרכושו.

האישה עתרה שוב לבג"ץ על מנת לקבל דיון נוסף ולבטל את פסיקת בג"ץ. אל הבקשה לדיון הנוסף הצטרפו ארגוני נשים כידידי בית המשפט בהליך עקב משמעותו הרחבה.

ארגון 'תורת המדינה' ביקש להצטרף להליך המשפטי כידידי בית המשפט, וטען כי על בית המשפט העליון לפעול בהתאם לחוק ולקונצנזוס הישראלי הן ביחס למרכיב הנאמנות במשפחה, הן ביחס לחלוקת ממון והן ביחס לסמכות בתי הדין הרבניים. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דחתה את הבקשה ללא נימוק.