רבי עקיבא היה איש עם חזון ענק ויכולת לראות למרחקים, כזו יכולת אדירה היתה לו שגם כשהסתובב בהר הבית לאחר חורבן בית המקדש, וראה שועלים מהלכים בו צחק ואמר שמי שקיים את נבואת החורבן הוא יגשים את נבואת הבניין "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים".
חשבתי הרבה על רבי עקיבא השבת, על שאיפתו לגאולה ותמיכתו בבר כוכבא עדי כדי אמונה שהוא משיח בן דוד.
אמרתי לעצמי לו הייתי יכול לשאול את רבי עקיבא שאלה אחת הייתי שואל אותו כיצד חש אחרי כשלון בר כוכבא, איך התמודד עם תחושת הפספוס וההחמצה.
אין לי ספק שתשובתו היתה, עוד יבוא המשיח בבוא העת.
השבוע האחרון הותיר אותנו, כולנו, עם תחושת החמצה, רצינו דבר ברור מאד ולא הצלחנו להגיע אליו.
הסיבה שיצאתי לדרך הארוכה הזו בשדה הפוליטיקה המורכבת הוא הרצון לעשות טוב יותר לאחים שלי, לעם שלנו והמולדת היקרה בה גדלנו.
רבים שלחו לי הודעות מעין נחמה על הציפיה שנכזבה, תודה לכולכם זה מחמם את הלב, אל חשש, אין בכוונתי להרים ידיים או להתייאש. הדרך ארוכה ומפותלת אך מכל תחנה בדרך נבנים ולומדים.
אמשיך בע"ה לפעול מכל מקום בו אהיה, במועצה האזורית שומרון, בקק"ל, בעמותה לזכר אמא לנוער בסיכוי ובמילואים ואם יבחר בכך השם, נגיע יום אחד גם לכנסת ישראל.