הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין צילום: ללא

משבר הקורונה מתייחד במאפיינים רבים; אחד מהם הוא שתכל'ס אין את מי להאשים. מגפה אינה משבר בטחוני או כלכלי שנוצר ממדיניות מסוימת, אלא מציאות שחדרה לחיינו בלי שאף אחד רצה.

יש שמכנים מצב כזה 'גזרת גורל' או 'חוקי מרפי'. תחושה פסימית שהעולם הפקר, אין דין ואין דיין. אנו נשלטים בידי גורל עיוור שמוביל אותנו אל פי תהום. יש אנשים דתיים שלוקחים את התחושה הזו לרעיון מעוות שהעולם נשלט בידי אל עריץ שרוצה ברעתנו.

המסקנה הנפשית שנובעת מתפיסות אלו נעה על הסקאלה שבין ייאוש ('זה סוף העולם'); הכחשת הבעיה ('אין קורונה'); זלזול בהוראות ('אין בעיה להתקהל'); פחדים ופייק ניוז ('החיסון פוגע בפוריות'); וכמובן חיפוש נואש אחרי מישהו שניתן לפרוק עליו את התסכול. מגפות בימי הביניים הביאו אנשים לחפש מכשפות (או יהודים) כדי לשרוף אותם; היום ניתן לחפש את ביבי/ ביל גייטס / הממסד הרפואי/ אילומיניטי וכן הלאה.

הדיבר הראשון בעשרת הדברות אותן קראנו השבת הוא "אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (שמות כ, ב). כל מה שמתרחש בעולמנו מגיע מאלוהים שמוציא אותנו לחופש ממגבלות, מֵיצרים, ומעבדות על סוגיה השונים. על מנת שהחופש והטוב יופיעו בעולם אנו מאותגרים לעיתים בקשיים שבטווח קצר או ארוך מקדמים את עולמנו. "כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה", מתבטאים חז"ל, לא שהכל טוב עכשיו, אבל הכל מוביל בסופו של דבר לטובה. בטווח של דורות ניתן לראות כיצד מגפת 'הדבר השחור' למשל, האיצה שינויים אדירים בחברת ימי הביניים וגרמה להופעת העידן המודרני (מומלץ לקרוא את ספרה של ההיסטוריונית ברברה טוכמן: 'ראי רחוק: המאה ה14 הרת הפורענות').

הנגזרת הנפשית לתפיסה זו היא אינה חיפוש אשמים אלא עמידה קרת-רוח ואמיצה מול הקושי. התנהלות עניינית, מדעית ושכלית מול האתגר; צמצום נזקים ואופטימיות.

אף אחד אינו יודע מה משבר הקורונה יגלגל במציאות, אבל התפיסה היהודית ודאית בדבר אחד: יהיה טוב.

הרע יעבור 
הטוב יתגבר
בעזרת ה'

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו