...ותודה ללימור לבנת

לימור לבנת מצטרפת למחנה יריבי הליכוד, דוברי השמאל, מרבית פרשני התקשורת, וכל פורשי הליכוד שקדמו לה.

יוסי אחימאיר , ג' באדר תשפ"א

...ותודה ללימור לבנת-ערוץ 7
יוסי אחימאיר
עניין אישי

עולם הפוך ממש. גדעון לוי, הסמן הקיצוני בשמאל, מביע תמיכה בנתניהו (לפחות אל מול סער).

לימור לבנת, לשעבר שרה וחברת כנסת בליכוד ("חברה חמישים שנה בתנועה"), אשת ימין לוהטת, עוזבת את הליכוד, והעילה - נתניהו.

שלא תהיה אי-הבנה: גדעון לוי לא שינה כהוא-זה את עמדותיו הקיצוניות-מסוכנות, שלהן הוא מטיף מעל דפי "הארץ". גם לימור לבנת לא. לפי עדותה, נשארה אשת ימין, שדוגלת בשלימות הארץ, בהתנחלות (אמה שולמית עברה באחרונה לגור באחת הגבעות), וכמובן במורשת התנועתית.

אבל מזה כשנה ויותר היא מככבת מעל דפי "ידיעות אחרונות" בזכות המאמרים החריפים נגד נתניהו. ביום ששי אף קיבלה עמוד שלם, תחת הכותרת: "זה שיר פרידה", כי לדבריה הלא-מקוריים, "הליכוד הפך לכת של ביביסטים".

בכך היא מצטרפת למחנה יריבי הליכוד, דוברי השמאל, מרבית פרשני התקשורת, וכל פורשי הליכוד שקדמו לה. כולם שוטמים את יו"ר התנועה מזה כמעט 20 שנה וראש הממשלה כמעט 14 שנה, ועתה שוב מועמד הליכוד לראשות הממשלה בבחירות הקרובות. אם כך, גם אני ("מועמד" במקום ה-114) ל"ביביסט" אחשב בעיניה. וכך אכן מטיחים בי דורשי טובתי, כביכול. אפילו במשפחתי. אומרים לי: לא מתאים לך להישאר בליכוד, לא מתאים לך להגן (יש משתמשים במלים גסות) על הנאשם.

רוב אלה המכונים "נסיכים" פרשו מן הליכוד, כי התהפכו ב180 מעלות בעמדותיהם. אהוד אולמרט המורשע הפך לחלוטין לאיש שמאל שפיו מלא נאצות, כמוהו כמו ציפי לבני, מאיר שיטרית, ובמידת-מה גם דן מרידור וחברי-בנפש מיכאל איתן. אחרים תלו את משטמתם לנתניהו ביחסו כביכול למערכת המשפט, בהתנהלותו במשבר המגפה, ויש שהקימו מפלגות-אנטי, כמו גדעון סער, שעמדותיו הימניות מתחילות אט-אט להיטשטש.

מסגרות אפשרת להחליף – השאלה אילו מסגרות. תנועה מבוססת כמו הליכוד – לעומת תנועות נידפות-ברוח שקמות תמיד לקראת בחירות, בוודאי גם הפעם – משנה עם הזמן את פניה ונציגותה, לטוב ולרע. רשימה גדולה (שלושים מנדטים בממוצע בסקרים) אך טבעי שיהיו בה אישים ראויים ואישים שמבזים אותה, לצערי. אבל התנועה נעה קדימה, ואת המאבק לשינוי פניה ולהטבת דרכיה יש לנהל מבפנים. זה מה שמניע אותי (חבר חרות והליכוד 60 שנה). אני ושכמותי לא נזכה לראיונות שהתקשורת מעניקה בנדיבות ליריבי הליכוד, בעיקר אלה שעדיין מגדירים עצמם כימנים. בעיני רבים בעם עדיין נתניהו עדיף על כל טוען-לכתר אחר.

הקש ששבר את הגב של לבנת היה הסכם העודפים בין הליכוד לבן-גביר. אינני אוהב בלשון המעטה את עמדותיו של ראש "עוצמה יהודית", הגם שאין להגדירו כ"כהניסט" במובהק. הוא רחוק מהאידיאולוגיה המסוכנת של הרב כהנא, ועדיין עמדותיו חמורות, בוודאי ביחס ללהט"בים. עם כל אי-הנוחות, לא הוא יכתיב לממשלת הליכוד הבאה ולבנימין נתניהו את עמדות הממשלה - בשום תחום! חברי הליכוד עצמם לא יאפשרו זאת.

ובחזרה לגדעון – לא סער, אלא לוי – זה ששמח על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג, קורא לישראל מדינת אפרטהייד, ולציונות תנועה גזענית, כותב בתענוג על "פשעי הכיבוש". והנה – הפלא ופלא – מעטו יצאו פסוקים אלה: "בעיני המחנה היפה בעיני עצמו, כל מה שיעשה נתניהו פסול מעתה ועד עולם. כשהוא מכריז על סגר – סוף העולם, הוא מחריב את המשק. כשהוא פותח את המשק – סוף העולם, שוחד בחירות וסחר במתים. כשנתב"ג פתוח – שליפה מהמותן, כשנתב"ג סגור – חורבן. איך לא סגר את ערי החרדים – זה הרי קל כל כך, לדרוס, להכות ולירות בדוסים...

"אם רק גדעון סער, נפתלי בנט, או יאיר לפיד מנהלים את המגפה, לא היה מת אחד בישראל. בתי החולים היו שוממים מאדם, וכולנו היינו רוקדים עכשיו בפארק בהופעה של עומר אדם... מי שאומר מילה טובה על החיסונים, או על כל דבר אחר הקשור לנתניהו, מוקע מיד כ'ביביסט', שזה בשמאלנית מה שבימנית נקרא בשם 'בוגד'... נתניהו אשם: הוא המציא את הקורונה במעבדות בלפור".

ואם לא די בכך, אמר לוי בשיחה עם שי גולדן – איש שמאל נוסף שהתפכח – כי הימין ניצח, נוצרו עמדות בלתי הפיכות בשטחים, הפור נפל, המערכה הוכרעה, 700 אלף מתנחלים לא יפונו לעולם.

"השנאה לביבי העבירה את אנשי השמאל על על דעתם", קבע, וכנראה התכוון בכך גם לאנשי ימין שטרקו מאחוריהם את דלתות הליכוד. מהי המסקנה? ובכן, בהפוך על הפוך, גדעון לוי התומך כביכול בנתניהו דוקא מזיק לליכוד, ואילו לימור לבנת בביקורתה המתריסה מחזקת את הליכוד. הפרידה נקבעה, אך השיר לא תם. ועכשיו אתם מוזמנים לחזור ולכנות אותי: "ביביסט".