איתמר סג"ל
איתמר סג"לצילום: עצמי

זהו מאבק אמיתי על הבית. זה לא צחוק. בדרך כלל זו סיסמא, הפעם זה ממש אמיתי. הבית בסכנה, מדינת היהודים בבעיה חמורה.

זהו אותו רוב יהודי שמבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הנמצא בסכנת הכחדה, בסכנה קיומית אמיתית, אותו רוב יהודי מוצק שבן גוריון וחבריו הבינו שבלעדיו אין שום זכות קיום למדינה היהודית.

לפני שנהפוך את מדינת ישראל לסינגפור, מוטב שנודא שמדינת ישראל נשארת מדינת ישראל ולא מתאדה כמדינת כל אזרחיה. סינגפור תחכה, מדינת היהודים לפני הכל. כל אדם שמדינת היהודים חשובה לו, כל אדם שמבין את משמעות פסיקת בית המשפט, כל אדם שרואה קצת יותר רחוק, קצת מעבר לחור שבגרוש, כל אדם שקצת מבין מה עיקר ומה טפל, חייב להצביע אך ורק למפלגה שתתחייב לפעול בכל הכח, לא כעוד סעיף ממעמקי המצע או כעוד מס שפתיים בטוויטר, לשמור על יהדותה של המדינה, להציל את מדינת היהודים מכליון מהותי.

יש הרבה מה לעשות, השחיקה לא התחילה אתמול וגם לא משלשום. יותר מידי התלוננו, אבל לא עשינו דבר. כעת זו כבר שעת חירום. כצעדי מנע ראשוניים, יש לפעול במהירות, כי כבר מאוחר מידי. בראש ובראשונה, ביטול סעיף הנכד, אותו סעיף בחוק השבות המביא לארץ גויים בסיטונאות, אנשים שכל קשר בינם לבין היהדות מסתכם בסבא יהודי שהוא עצמו חסר כל קשר לארץ ישראל, מתגורר באחת מארצות מזרח או מערב אירופה או שוכב במנוחת עולמים בשכונת השיש. הסעיף המדובר בחוק השבות הוא לא פרצה, אלא שער מכובד ומזמין, המביא כבר כיום למצב ההזוי שרוב העולם לארץ מידי שנה אינם יהודים.

ויש את הפרצה הבאה, פרצה שעולה בהרבה על עשר אמות השער והפרוץ מרובה בה על העומד, והיא פסקת בג"ץ האחרונה, שכל בר דעת מבין את משמעותה האפשרית וההרסנית. גיור המוני, סיטונאי, של רבבות ומאות אלפים 'מתגיירים', בהם תיירים או סתם אנשים שבא להם לעשות רילוקיישן לסטראטאפניישן בתוספת סל קליטה מלא פינוקיישן ודרכון ישראלי מכובד.

לקונסרבטיבים עוד יש קצת כבוד, אבל התנועה הרפורמית, אותה 'קהילה מוכרת' כלשון בג"ץ 'מגיירת' את כל הבא בשעריה, אין דין ואין דיין. במקום בו עושים לכלבים בר מצוה, מחתנים גברים זה לזה בחתונה 'הלכתית', לא ימנעו מלחלק תעודות זהות כחולות לכל דופק בשער ה'שול', לתפארת מדינת כל אזרחיה.

זהו לא הבית היחיד הנפגע מה D9 של בג"ץ. חוק הגיור, סופו נעוץ בהתחלתו והחלטת בית המשפט בנושא הייתה ידועה מראש וגם ידועה בעתיד אם הכנסת תנסה לחוקק חוק שימנע את הגיור הרפורמי. אבל צרה זו מצטרפת לאיום מפורש נוסף של בג"ץ שקבע שאם המדינה לא תאפשר בחוק פונדקאות עבור זוג גברים, השופטים הנאורים, נוטלי הסמכות חסרי האחריות יעשו זאת בעצמם. זו החלטה הצפויה להביא לעסק מסחרי של עשרות אלפי תינוקות פונדקאות בשנה בישראל, ולפגיעה אנושה בערך המשפחה.

עם כל הכבוד לקורונה, ויש כבוד, אלו הסוגיות עליהם יש להצביע: מחד, אובדן הריבונות הישראלית, רפיסות ההרתעה והמשילות בנגב, בגליל וביו"ש. ומאידך, אובדן הריבונות היהודית, השחיקה בשבת, בערכי המשפחה ובגיור, שם המאבק הגדול ביותר נמצא בזירת הטיפול האגרסיבי הנדרש במערכת המשפט ובחקיקה ראויה במסדרונות הכנסת. חוק גיור לא יועיל, כי בג"ץ יבטל אותו. לפני הכל, חוק יסוד החקיקה, פסקת התגברות ואז חוק גיור מתוקן.

נאמר זאת ברורות - מי שלא ישים את שני הדברים הללו בראש סדר העדיפויות, במרכז הבמה וכעיקר דגל הבחירות, לא ראוי לפתקת הנייר שלכם.