המתעניינים והשואלים בעניין כשרות תרופות לפסח ייענו על ידי רבני קופות החולים. במקרה של שאלה מורכבת מהרגיל יופנו השואלים לדוקטור אריה בכרך, שמזה עשר שנים משמש כיועץ לרבנות הראשית בסוגיית כשרות התרופות.
בכרך, רוקח וכימאי, שכיהן גם כאחראי על אבטחת איכות במפעלי ייצור התרופות מטעם משרד הבריאות, נפגש עם כתבנו שמעון כהן לפירוט ולליבון הסוגיות השונות בעניין.
"אנחנו מקיימים קשר טוב של שיתוף פעולה בין הרבנות, קופות החולים לבין המפעלים לייצור התרופות. אנחנו מקבלים מהיבואנים ומהמפעלים את פירוט המרכיבים שבתרופות, המרכיבים נבדקים והאישור ניתן לאותן תרופות המצריכות התייחסות הלכתית".
כשהוא נוקט במונח 'תרופות המצריכות התייחסות הלכתית' לא כולל בכרך רשימה ארוכה של תרופות שאינן צריכות בדיקה כגון זריקות, פתילות, משחות וטיפות עיניים או אוזניים, שכן אין השימוש בהן בדרך אכילה, על כן אין האיסור חל בהן.
בפירוט החומרים הבעייתיים במיוחד הוא מדגיש את הסירופים המומתקים למיניהם, בהם החומר הממתיק עשוי להיות חמץ. כמו כן, גם חומר 'מעמיד' המייצב את תערובות השמן והמים למרקם אחיד של ג'ל במספר תרופות, עשוי אף הוא להיות לעיתים מחמץ. תרופות בהן מעורב אלכוהול, עלולות גם הן להוות בעיה, "אם מדובר ביצור בארץ, אין בעיה שכן בארץ מייצרים את האלכוהול מהדרים. אבל באלכוהול תוצרת חוץ קיימת בעיה, והדברים תלויים בארץ המוצא ואפילו בתקופת השנה. יש מצבים שבהם זול יותר להשתמש במיני דגן לייצור אלכוהול. את הנתונים הללו אנחנו בודקים מול המפעלים והיבואנים, ומאשרים על פי הנתונים שמתקבלים". יצויין כי בעניין אלכוהול תוצרת חוץ, מזכיר בכרך את החשש הקיים כל השנה מיין נסך.
כתבנו שאל את בכרך באשר לאמינות הדיווחים של המפעלים, בעלי האינטרס בדרך כלל. "נשלחים למפעלים באופן מדגמי פקחי כשרות שבודקים את אמינות הדיווחים. בכל אופן", מציין בכרך, "כל מפעל תרופות יודע שבמידה וייתפס בשקר יזרקו אותו מהשוק, ולא שווה לו להסתבך בגלל מכירה מצומצמת לתקופה קצרה".
את נתוני הבדיקות ניתן לקבל בחוברות כשרות התרופות שמנפיקה קופות החולים וועדות כשרות שונות.
בכרך, רוקח וכימאי, שכיהן גם כאחראי על אבטחת איכות במפעלי ייצור התרופות מטעם משרד הבריאות, נפגש עם כתבנו שמעון כהן לפירוט ולליבון הסוגיות השונות בעניין.
"אנחנו מקיימים קשר טוב של שיתוף פעולה בין הרבנות, קופות החולים לבין המפעלים לייצור התרופות. אנחנו מקבלים מהיבואנים ומהמפעלים את פירוט המרכיבים שבתרופות, המרכיבים נבדקים והאישור ניתן לאותן תרופות המצריכות התייחסות הלכתית".
כשהוא נוקט במונח 'תרופות המצריכות התייחסות הלכתית' לא כולל בכרך רשימה ארוכה של תרופות שאינן צריכות בדיקה כגון זריקות, פתילות, משחות וטיפות עיניים או אוזניים, שכן אין השימוש בהן בדרך אכילה, על כן אין האיסור חל בהן.
בפירוט החומרים הבעייתיים במיוחד הוא מדגיש את הסירופים המומתקים למיניהם, בהם החומר הממתיק עשוי להיות חמץ. כמו כן, גם חומר 'מעמיד' המייצב את תערובות השמן והמים למרקם אחיד של ג'ל במספר תרופות, עשוי אף הוא להיות לעיתים מחמץ. תרופות בהן מעורב אלכוהול, עלולות גם הן להוות בעיה, "אם מדובר ביצור בארץ, אין בעיה שכן בארץ מייצרים את האלכוהול מהדרים. אבל באלכוהול תוצרת חוץ קיימת בעיה, והדברים תלויים בארץ המוצא ואפילו בתקופת השנה. יש מצבים שבהם זול יותר להשתמש במיני דגן לייצור אלכוהול. את הנתונים הללו אנחנו בודקים מול המפעלים והיבואנים, ומאשרים על פי הנתונים שמתקבלים". יצויין כי בעניין אלכוהול תוצרת חוץ, מזכיר בכרך את החשש הקיים כל השנה מיין נסך.
כתבנו שאל את בכרך באשר לאמינות הדיווחים של המפעלים, בעלי האינטרס בדרך כלל. "נשלחים למפעלים באופן מדגמי פקחי כשרות שבודקים את אמינות הדיווחים. בכל אופן", מציין בכרך, "כל מפעל תרופות יודע שבמידה וייתפס בשקר יזרקו אותו מהשוק, ולא שווה לו להסתבך בגלל מכירה מצומצמת לתקופה קצרה".
את נתוני הבדיקות ניתן לקבל בחוברות כשרות התרופות שמנפיקה קופות החולים וועדות כשרות שונות.