בג\"ץ דחה עתירה של יעקב גור אריה, של בת-שיר גור אריה, של אבי רוק ושל שמרית רוק, השומרים על אורח חיים דתי, ושביקשו מבית המשפט למנוע שידור בשבת של סרט שנעשה עליהם. בעתירה נטען שלפני חודשים אחדים פנו אליהם מפיקים בבקשה לביים סרט תיעודי עליהם, במסגרת התוכנית \"תיבת תעודה\", המשודרת בשבת. העותרים טענו כי לא ידעו שהסרט ישודר בשבת, ולכן הסכימו לשתף פעולה עם המפיקים. שידור הסרט בשבת, כך הם טענו, פוגע בהם, ובאורח חייהם הדתי, משום שבהקרנת הסרט בשבת בהשתתפותם, הם שותפים לחילול שבת.
בפסק הדין כתב השופט אהרון ברק, כי \"רמת הסיבולת של החברה הישראלית כמדינה יהודית ודמוקרטית כוללת מצבים שבהם משודרת בטלוויזיה בשבת דמותו של אדם יהודי מאמין, וכך המצב מזה שנים רבות. אין עליו עוררין. הפגיעה ברגישות הדת של העותרים אינה מזעזעת את אמות הספים של הסובלנות ההדדית במדינה. האפשרות של פגיעה מסוימת ברגשות הדת היא מחיר שכל אדם, תהא דתו אשר תהא, נדרש לשלם בעבור חיים בחברה דמוקרטית, שחיים בה חילונים בצד דתיים\".
בית המשפט קבע כי באשר למקרה הנדון \"מדובר במקרה שבו אדם דתי שמוכן להתראיין לטלוויזיה, אך אינו מוכן שהראיון ישודר ביום שבת, יכול להתנות את הראיון בכך שהוא ישודר רק ביום חול. העותרים לא עשו זאת, ועל כן הטענה כי זו פגיעה ברגשות הדת דינה להידחות\".
השופטת דליה דורנר הייתה בעניין זה בדעת מיעוט. היא סברה שיש לקבל את העתירה, ולמנוע את שידור הסרט בשבת. \"שידור הסרט בשבת פוגע בעותרים, לא בגלל פעולה של אחרים, גם לא בשם ערבות הדדית מטאפורית, הקושרת את כלל ישראל. העותרים נפגעים ישירות, מכיוון שהם עצמם מופיעים בטלוויזיה ביום שבת, ובכך הופכים גם הם לשותפים בחילול שבת, ועוברים בעת השידור, בניגוד לרצונם, על מצוות דתם\".
השופטת דורנר כותבת כי לעותרים אין אפשרות לוותר או לסגת לאחור, אבל לרשות השניה יש אפשרות לשדר בכל יום מימות השבוע. על החשש שהביע השופט ברק כי היענות לעותרים תגרור בעתיד את סגירת השידורים ברדיו ובטלוויזיה בשבת, ציינה השופטת דורנר כי \"מדובר בחשש רחוק ובלתי סביר, משום שאנשים רבים חילונים, ולא יהודים, מסכימים להופיע בתוכניות שמשודרות בשבת, ומפני שיהודים דתיים אחרים מסכימים להופיע בתוכניות אלה, כאשר מצורפת הכתובים \"צולם ביום חול\".
כאמור, ברוב של שנים מול אחד, אהרן ברק ושלמה לוין מול דליה דורנר, נדחתה העתירה, והסרט ישודר בשבת, עם הכתובית: \"צולם ביום חול\".
בפסק הדין כתב השופט אהרון ברק, כי \"רמת הסיבולת של החברה הישראלית כמדינה יהודית ודמוקרטית כוללת מצבים שבהם משודרת בטלוויזיה בשבת דמותו של אדם יהודי מאמין, וכך המצב מזה שנים רבות. אין עליו עוררין. הפגיעה ברגישות הדת של העותרים אינה מזעזעת את אמות הספים של הסובלנות ההדדית במדינה. האפשרות של פגיעה מסוימת ברגשות הדת היא מחיר שכל אדם, תהא דתו אשר תהא, נדרש לשלם בעבור חיים בחברה דמוקרטית, שחיים בה חילונים בצד דתיים\".
בית המשפט קבע כי באשר למקרה הנדון \"מדובר במקרה שבו אדם דתי שמוכן להתראיין לטלוויזיה, אך אינו מוכן שהראיון ישודר ביום שבת, יכול להתנות את הראיון בכך שהוא ישודר רק ביום חול. העותרים לא עשו זאת, ועל כן הטענה כי זו פגיעה ברגשות הדת דינה להידחות\".
השופטת דליה דורנר הייתה בעניין זה בדעת מיעוט. היא סברה שיש לקבל את העתירה, ולמנוע את שידור הסרט בשבת. \"שידור הסרט בשבת פוגע בעותרים, לא בגלל פעולה של אחרים, גם לא בשם ערבות הדדית מטאפורית, הקושרת את כלל ישראל. העותרים נפגעים ישירות, מכיוון שהם עצמם מופיעים בטלוויזיה ביום שבת, ובכך הופכים גם הם לשותפים בחילול שבת, ועוברים בעת השידור, בניגוד לרצונם, על מצוות דתם\".
השופטת דורנר כותבת כי לעותרים אין אפשרות לוותר או לסגת לאחור, אבל לרשות השניה יש אפשרות לשדר בכל יום מימות השבוע. על החשש שהביע השופט ברק כי היענות לעותרים תגרור בעתיד את סגירת השידורים ברדיו ובטלוויזיה בשבת, ציינה השופטת דורנר כי \"מדובר בחשש רחוק ובלתי סביר, משום שאנשים רבים חילונים, ולא יהודים, מסכימים להופיע בתוכניות שמשודרות בשבת, ומפני שיהודים דתיים אחרים מסכימים להופיע בתוכניות אלה, כאשר מצורפת הכתובים \"צולם ביום חול\".
כאמור, ברוב של שנים מול אחד, אהרן ברק ושלמה לוין מול דליה דורנר, נדחתה העתירה, והסרט ישודר בשבת, עם הכתובית: \"צולם ביום חול\".