הרב יצחק חי טייב זצ"ל, מגדולי רבני תוניס, נולד ביט כסליו התקעד (1743) ונפטר בט"ז אייר התקצז (1837). הוא היה תלמיד חכם עצום, בנגלה ובנסתר, וייחסו לו כוחות מופלאים.

הוא כתב ספרים חשובים אולם רוב כתביו נשרפו ואבדו.

יחד עם זאת הסיפור מתאר שלאחר שנקבר כתב אומן המצבה על קברו: "פ.נ. ר' חי טייב, מת בתאריך ט"ז אייר". לאחר מכן בא הרב בחלום אליו ושאל אותו 'וכי אינך יודע שתלמידי חכמים אינם מתים'? למחרת בבוקר קם האומן והוסיף מעל השורה את המילה 'לא' - ר' חי טייב (לא) מת בתאריך ט"ז אייר. מאז מכונה הרב חי טייב בפי יהודי תוניסיה בשם "רבי חי טייב לא מת".

הסיפור הזה משקף את הערך הנצחי של לומדי התורה. לא תמיד תלמידי החכמים מוכרים בחייהם; הם לא 'סלבים' ולא פוליטיקאים - אולם השפעתם נותרת לנצח, כדבריו של הרב חי טייב: "הלא מוחות כל בני האדם שווים הנה וכל רודפי התורה ימצאונה ערוכה כשולחן מול פניהם". התורה ערוכה לכל מי שרוצה ללמוד אותה, ונשארת אצלו לתמיד".

כיום ישנם עשרות בתי כנסת ורחובות בארץ ובתוניס שקרויים על שמו, ודמותו ותורתו נשארו חקוקות לנצח, בלב שלנו.

זכותו תגן עלינו אמן.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו