בראיון ל"הארץ" אומר ראש הממשלה כי "אסור לזנוח את ההזדמנות שנוצרה", בעקבות המלחמה בעיראק. לדבריו,"ברגע שתקום הממשלה הפלשתינית אפעל איתה" וציין כי המושג ויתורים מכאיבים כולל גם מקומות הסטוריים כמו "בית לחם שילה ובית אל".

בראיון לעיתונאי ארי שביט אמר ראש הממשלה כי: "אנו עומדים בפני האפשרות שתתחיל כאן תקופה אחרת. המהלך שנעשה בעיראק יצר זעזוע במזרח התיכון והוא מביא סיכוי לשינויים גדולים. יש כאן הזדמנות ליצור מערכת יחסים אחרת בינינו לבין מדינות ערב ובינינו לבין הפלשתינאים. אסור לזנוח את ההזדמנות הזאת. אני מתכוון לבדוק את הדברים במלוא הרצינות".

בתשובה לשאלה האם הוא רואה סיכוי להגיע להסדר בעתיד הנראה לעין ענה שרון כי: "הדבר תלוי בראש ובראשונה בערבים. הוא מחייב מנהיגות אחרת, מאבק בטרור ושורה של רפורמות. הוא מחייב הפסקת ההסתה באופן מוחלט ופירוק כל ארגוני הטרור. אבל אם תהיה מנהיגות שתבין את הדברים הללו ותבצע אותם באופן רציני, האפשרות להגיע להסדר קיימת".

ביחס לרצינות כוונותיו ואמינותו של אבו מאזן אמר ראש הממשלה כי : "אבו מאזן מבין שלא ניתן להכריע את ישראל בטרור".

שרון אמר כי "יש דברים שבהם נהיה מוכנים לעשות דברים מרחיקי לכת. נהיה מוכנים לנקוט צעדים מאוד כואבים" אך הדגיש כי הבהיר לנשיא ארה"ב פעמים רבות, שלא יוותר בשום פנים ואופן על ענינים הקשורים בבטחון ישראל. "בנושא הזה לא יהיו ויתורים" אמר שרון "אנחנו נהיה אלה שבסופו של דבר נקבע מה מסוכן לישראל ומה לא מסוכן לישראל".

באשר לעקירת נצרים כפתיחה למו"מ ענה ראש הממשלה:"אני לא רוצה להיכנס כרגע לדיון במקום זה או אחר. הנושא עדין ולא צריך להרבות לדבר עליו. אבל אם יתברר שיש עם מי לדבר, שהם מבינים ששלום זה לא פעולות טרור ולא חתרנות נגד ישראל, אז הייתי אומר בהחלט שנצטרך לעשות צעדים שמכאיבים לכל יהודי ומכאיבים לי באופן אישי".

שרון הסביר כי המונח ויתורים מכאיבים איננו מושג ריק מתוכן לדבריו, "הוא בא מעומק נפשי... מדובר בערש היוולדו של העם היהודי. כל ההיסטוריה שלנו קשורה למקומות הללו: בית לחם, שילה, בית אל. ואני יודע שמחלק מהמקומות הללו נצטרך להיפרד. תהיה כאן פרידה ממקומות שקשורים בכל מהלך ההיסטוריה שלנו. כיהודי זה מייסר אותי. אבל אני החלטתי לעשות כל מאמץ להגיע להסדר. יש אצלי התגברות של ההכרח הרציונלי להגיע להסדר על הרגש שלי".

בתשובה לשאלת המראיין האם באמת יש בכוונתו לחלק את ארץ ישראל ולהקים מדינה פלשתינית ענה שרון כי הוא חושב "שהדבר הזה הוא דבר שיהיה. צריך לראות את הדברים בצורה מציאותית: בסופו של דבר תהיה מדינה פלשתינית. אני רואה את הדברים קודם כל מנקודת המבט שלנו. אני לא חושב שאנו צריכים לשלוט בעם אחר ולנהל את חייו. אני לא חושב שיש לנו את הכוח לזה. זהו נטל כבד מאוד על הציבור וזה מעורר בעיות מוסריות ובעיות כלכליות כבדות".

ראש הממשלה ציין כי הוא גמר בדעתו "לעשות מאמץ אמיתי להגיע להסדר אמיתי".
לדבריו, משימה זו מוטלת על בני דורו שראו את מדינת ישראל בהתהוותה ומבינים טוב יותר "מהי הדרך להגיע לפתרון הנכון".


שרון אמר כי כיום כשהוא כבר בן 75 אין לו יותר אמביציות פוליטיות מעבר ליעד "להביא ביטחון ושלום לעם הזה"

שרון הסביר כי ההסתייגויות העיקריות ל"מפת הדרכים" נוגעות לתחום הבטחון וביחס לשאלה איך יתבצע הטיפול בטרור: . "אין חילוקי דעות בעניין זה" אמר ראש הממשלה "אבל יש הבדל בניסוח הדברים. הנושא השני הוא נושא השלביות. ההבנה שלנו עם ארצות הברית היא שאין מעבר משלב לשלב אלא אחרי השלמת השלב הקודם".

עוד אמר שרון כי "מה שקובע הוא לא לוחות הזמנים אלא הביצוע. לכן נושא השלביות הוא בעל חשיבות עליונה מבחינתנו. ההסתייגות השלישית שלנו היא בנושא זכות השיבה. יש בהחלט בעיה של נושא זכות השיבה".

בתשובה לשאלה האם האם הנכונות להכיר במדינה פלשתינית מותנית בכך שהפלשתינים יסתלקו מהדרישה לזכות השיבה ענה שרון כי: "אם רוצים להגיע לקץ הסכסוך חייבת להיות הכרה פלשתינית בזכות המולדת של העם היהודי לקיים מדינה יהודית עצמאית בארץ מולדתו של העם היהודי".

"זה מבחינתי תנאי למה שנקרא קץ הסכסוך...קץ הסכסוך יבוא רק כשתבוא ההכרה הזו בזכותו המולדת של העם היהודי".

שרון שב והדגיש כי הויתור הפלשתיני על זכות השיבה" צריך להיות ברור כבר בהתחלה".

ראש הממשלה שב ואמר ביחס להקפאת בניה בישובים או עקירת מאחזים במחווה לאמריקנים לקראת פתיחת מו"מ כי "הנושא הזה רגיש. בשלב הסופי של המשא ומתן הוא יעלה לדיון. לא צריך לעסוק בכך היום".