היינו על ההר במסגרת האבטחה של ההילולה. היינו ערוכים על ידי פריסת כוחות ובהם: מרפאות, אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ וחוליות עזרה ראשונה בכל חלקי ההר.
סביב השעה רבע לאחת מגיע דיווח על אירוע של נפגעים ולכודים באזור 44 – אזור ההדלקה של חסידות 'תולדות אהרון'. כאשר התקבל הדיווח הגענו לנקודת ההתרחשות שם נגלה לעינינו מחזה לא קל.
עשרות רבות של נפגעים, בכלל מצבי הפציעות - החל ממצב קל ועד הרוגים לצערינו. בשניות הראשונות כשהבנו שזה המצב מיד ביצענו הכרזה על אר"ן (אירוע רב נפגעים) במטרה להזניק את כל הצוותים האפשריים להר ובאותו רגע התחלנו במקביל להעניק טיפול רפואי מציל חיים - פשוט מתחיל לטפל במי שניתן לטפל בו. מי שהכי דחוף לטיפול.
היו רגעים שהבנו שלא נצליח להציל את כולם ושאנו חייבים לווסת את הכוחות והאמצעים שלנו על מנת להציל כמה שיותר חיים.
מהרגע שהגענו לזירת האירוע ועד שאחרון הנפגעים פונה מההר עברו כשעה – האירוע הוא לא פשוט ומורכב ואחרי שאנחנו מבינים שאחרון הנפגעים פונה ואין לנו בעצם כרגע זירה שיש לטפל בה אנו אוספים את כולם ומבצעים חזרה לכשירות.
אסור לשכוח שהשגרה ברקע ממשיכה וצריך להיות ערוכים לכל מענה. דיברנו הרבה אחד עם השני והבנו יחד שעברנו אירוע משמעותי. באופן אישי זה האירוע הכי משמעותי שהשתתפתי בו במסגרת עבודתי במד"א.
אנו נערכים לכל תרחיש ומבצעים תרגילים. וכך גם בבוקר האירוע ביצענו תרגיל אר"ן במתחם המדמה את אותו התרחיש. חייבים לחדד את ההבנה, בעיקר באירועים גדולים, כי מה שאנחנו מתרגלים עלול לתפוס אותנו בסבירות מאוד גבוהה. ברגעים הללו כל כולי הייתי מרוכז בתכלול האירוע והגעה לסיומו באופן הכי מהיר והכי מקצועי.