"הפיצוי לא צריך לחכות לוועדת חקירה"

עו"ד פסטינגר: מדובר ברשלנות חמורה עד כדי הפקרות מצד הרשויות, מארגני האירוע וכל מי שיש לו יד ורגל באירוע. העילה לתביעת פיצוי ברורה.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"א באייר תשפ"א

"הפיצוי לא צריך לחכות לוועדת חקירה"-ערוץ 7
האסון במירון
צילום: ירון בלושטיין/TPS

רבות מדובר כעת על האופן בו ייבדקו הליקויים שהובילו לאסון במירון, אך האם המשפחות נפגעות האסון שאיבדו את יקיריהן או שיקיריהן פצועים צריכות להמתין עד להשלמת הבדיקה על מנת לתבוע פיצוי מהגורמים הרלוונטיים? על הסוגיה הזו שוחחנו עם עורך הדין יראון פסטינגר, שותף במשרד רון פסטינגר המתמחה בדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית.

"על פניו מהתמונות ומהאינפורמציה בתקשורת מדובר ברשלנות חמורה עד כדי הפקרות מצד הרשויות, מארגני האירוע וכל מי שיש לו יד ורגל באירוע, משטרה, משרד הדתות, עמותות וכו'. הכתובת הייתה על הקיר כבר הרבה שנים", אומר עו"ד פסטינגר וקובע כי "ברור שיש כאן אחריות נזיקין לכל הגורמים הללו. לכן לא צריך לחכות בתביעת הפיצוי".

"צריך לתבוע את כל מי שהיה מעורב. זו תביעה מסובכת ומורכבת שלא מתבצעת מהיום למחר", הוא מבהיר ומציין כי מטבע הדברים "ייקח חודשים ארוכים עד שהתביעה תוגש, אבל אין צורך לחכות. בהליך המשפטי ניתן לברר את חלוקת האחריות. לא מדובר ברשלנות רפואית שזה מסובך הרבה יותר לקבוע אם אכן זו רשלנות או שגגה וכו'. ברור שמי שהכניס כל כך הרבה אנשים למתקן כזה קטן הוא שיימצא אחראי. יש דו"ח של מבקר המדינה ואזהרות של בכירים במשטרה".

על האופן בו ניתן לקיים תביעה מול שורה ארוכה של גופים האחראים על המקום, אומר עו"ד פסטינגר כי "בתביעה מציינים את כל הגורמים שתובעים אותם ובית המשפט יקבע את חלוקת האחריות. גם אם לעמותות אין כסף, למשטרה, למשרד הדתות ולמדינה יש כסף. גם המדינה אחראית כאשר היא לא לקחה אחריות על המקום. מדובר על פניו ברשלנות רבתי ולא רק בגלל התוצאה החמורה. זה לא כמו באסון וורסאי, ששם היה פגם סמוי שרק יודעי חן ומומחים מקצועיים ידעו שהבניה הזו אסורה. כאן כל בר דעת מבין ששנה אחרי שנה מכניסים המונים למעבר הזה ומתפללים שלא יקרה כלום".

עוד מוסיף עו"ד פסטינגר כי הוא מיצר על כך שלא נעשה שימוש בפתח הצר הקיים בפסיקה ולפיו במקרים שכאלה ניתן לפסוק גם פסיקת עונשין על אף שמדובר בדיני נזיקין. "בפסק הדין 'הלכת מרציאנו' השופט דאז אליקים רובינשטיין קבע שבמקרים של רשלנות חמורה או פגיעה בסמכויות חוקתיות ניתן לפסוק פיצויים עונשיים, כלומר שאם בפיצוי צריך להוכיח את הפגיעה, הסבל, אבדן ההשתכרות וכו', הרי שבפיצויים עונשיים לא מדבור רק השבת המצב לקדמותו, אלא בענישה שתמנע את האירוע הבא".

לטעמו "בנסיבות שאנחנו רואים אותן היום אחרי כל נורות האזהרה, דו"ח המבקר, וההתראות של הבכירים זה תיק שמתאים לפיצויים עונשיים".

על אורכו הצפוי של המשפט הוא אומר כי אכן מדובר ב"משפט יותר ארוך ויותר מסובך, אבל זו דרכו של עולם. כך זה גם באתר בניה שמעורבים בו עשרה קבלנים".

ניסיון העבר מלמד שבאירועים קשים שכאלה "המדינה העדיפה לשלם פיצוי ולאחר מכן להמשיך להתקוטט על הפרטים מול האחראים האחרים", אומר פסטינגר וכשהוא נשאל אם השאיפה של בני משפחות ההרוגים והפצועים שלא להביא לעריפת ראשים יכולה להביא לעיכוב בדרישת הפיצוי ועל עיכוב זה הם עלולים להתחרט, הוא משיב ומציין כי "הרצון להתפייס וכו' כוחו יפה לזירה הפוליטית, אבל אנחנו דברים על זכויות של מאות אנשים שזכותם למצות את הזכויות האלה. מדובר באנשים שנהרגו בגיל צעיר ועוד. אני מציע לפנות לערך דין שמתמצא בדיני נזיקין ובהקדם".

לסיוע ועזרה למשפחות האסון לוועד הרבנים לחצו כאן

לסיוע ועזרה למשפחות האסון לקופת העיר לחצו כאן