תגובה למאמר "העליה המספרית והמהותית בהר הבית"
איני מכיר את הכותב, שניכר מדבריו שהר הבית באמת יקר לליבו. אך שמו של הכותב מיד הזכיר לי את ההסכמה שנתן מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל לספר: "רב הכותל" – סיפור חייו של הרב גץ זצ"ל, שכתב סופר יקר ששמו כשם הכותב.
וכך סיפר שם הרב מרדכי אליהו:
"היתה תקופה שהרב הגדול, מעוז ומגדול, המקובל האלוקי הרב הגאון רבי מאיר יהודה גץ זצ"ל, שתוארו היה 'רב הכותל', מתוך סודות הכמוסים עמו רצה לקבל הסכמה כ'רב הכותל והמקומות הקדושים', וכוונתו היתה על הר הבית. שאלתיו: 'והלא אסור לנו להיכנס למקום זה!'. והשיב לי: 'כשיבוא המשיח, יבואו צדיקים וחסידים מדורי דורות, ומי יתחשב בי? או אז אוציא את ההסכמה שקיבלתי, וכך תהיה לי הזכות למסור לו את המפתחות של הר הבית ולדבר עמו".
הסיפור מתאים מאוד לניסוח שכתבו הרב מרדכי אליהו זצ"ל והרב אברהם שפירא זצ"ל בהחלטת מועצת הרבנות הראשית בכ"ד שבט תשמ"ו: "אסור לכל אדם להיכנס לשטח הר הבית... והוא מהאיסורים החמורים, הקיים עד ביאת משיח צדקנו".
ולכן מאוד יש להתפלא על הכותב, שלצרכי המשך התעמולה האובססיבית להכניס עוד כמה יהודים להר הבית, כותב מאמר מלא בהכפשות נגד כל מי שמתנגד למעשה זה.
למי הוא קורא: "סרבני ההר והמקדש עד ביאת המשיח"? לרב מרדכי אליהו ולרב אברהם שפירא זצ"ל? או לרבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, שהיה רגיל לומר, כאשר נשאל על כניסה להר הבית, ש"בענין הר הבית אנחנו כמו נטורי קרתא"? (מפי הרב אבינר, הרב גרינברג, הרב בורשטיין והרב ויצמן).
או אולי לאביו - מרן הרב קוק זצ"ל, שכתב: "אנחנו מאמינים, שהקב"ה ישלח את משיחו, אשר העולם כולו יכיר בו, ואשר מידו תבואנה כל הישועות והנחמות. הגאולה הזאת קשורה עם היעוד לבנין בית המקדש... אולם עד שנזכה לזמן המאושר הזה אסור לנו להיכנס למקום המקדש, כי לפני הכניסה למקום הקדוש זקוקים אנו לטהרה מיוחדת שיכולה להיות רק בידי שמים ואני נוהג לפני כל חג ומועד, בזמן שאחינו בני ישראל מרבים לעלות לעיר קדשנו, לפרסם אזהרות על האיסור להיכנס להר הבית" (מאמרי הראי"ה עמ' 458)
לא הבנתי כיצד הוא כותב ש"רוב הרבנים מבית המדרש של התורה הגואלת מעודדים את העליה להר הבית", ומתעלם מהעובדה שמעל מאה ושלושים רבנים מהציונות הדתית צרפו בשנה האחרונה את חתימתם לכרוז של גדולי רבותינו זצ"ל האוסר מכל וכל את הכניסה להר הבית. האם זה מפני שהוא סתם מתעלם מהם בכוונה, או שאולי הוא סבור שהם לא באמת חושבים שאסור להיכנס להר, רק לחצו עליהם עד שהם סתם חתמו, בניגוד לדעתם, או שאולי מבחינתו הם כבר לא שייכים ל"בית המדרש של התורה הגואלת", כיון שהם לא מצטרפים לטיולים שהארגון שלו מארגן בהר הבית. מעין "גיטו וידו באים כאחד". כל האפשרויות חמורות.
עם ההאשמות כלפי רוב ככל גדולי ישראל ב'התנגדות למקדש', או שהם סתם 'מחפשים צדדים לאסור את העליה להר', במקום ש'ההלכה כל כך פשוטה', כדבריו - מצחיק להתווכח.
עם הטענות שלולא כמה חוברות של ארגון מורא מקדש כבר היו מדליקים את המנורה ומקטירים קטורת - קשה להתווכח.
עם תחושות על 'פעמי הרגלים' ו'שירת הלויים' שהוא שומע בהר, או דמיונות על 'בת קול שיוצאת משמים לכל יהודי ואומרת לו בא אל ביתי' - גם קצת מסובך להתווכח.
אך העיקר, שבשורה התחתונה, אחרי כל ההכפשות שהוא מטיח בכל מי שמתנגד למעשים אלו, הוא לא מכחיש את העובדה שמספר העולים להר הוא מקסימום כמה אלפים בודדים. למרות מה שהארגונים האלו מנסים לצייר - בתעמולה הבלתי פוסקת שלהם - שכביכול כל הציונות הדתית כבר מטיילת בהר הבית, חוץ מאיזה כמה שמרנים 'מכחישי המקדש'.
ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה, וייבנה בית המקדש, ואז נעלה כולנו להר ד', בלי סיורים בהר, בלי לספור כניסות, בלי צילומים ובלי 'סלפי'. אלא דווקא במורא גדול, יחד עם כל העם וכל רבניו. הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה, במהרה בימינו, אמן סלה.