לעצור את ההזייה

מידי שעה אני משפשף את עיני, צובט את כתפי ובודק האם החלום הרע הזה נגמר, האם מישהו התעורר מההזייה.

אם מישהו עצר רגע לחשוב, איך בשל פסילת אדם אחד, שולחת 50 מנדטים של הימין לאופוזיציה ומביאה עלינו ממשלת שמאל בתמיכת הערבים.

זהו מהלך בלתי נתפס, הזוי ומטורף. הנזק יהיה מיידי, את התוצאות המיידיות נקבל מהר, לפנים, לפרצוף. מיכאלי תקפיא את מיזמי התחבורה ביהודה ושומרון, בג"ץ יבין שסרה מעליו סופית הסכנה, הרשות הפלסטינית תחגוג ביתר שאת בשטחי C.

אך גדול וחמור הוא מה שלא יסופר, לא ידובר ולא יתפרסם. ראש ממשלה שתלוי באצבעות תומכי הטרור מרע"מ פסול לעדות, אינו ראוי לדון בענייני ביטחון. כאשר כל גורלו, כאשר כסאו מונח על כפות המאניים ותלוי ברצונו ובמצב רוחו של עבאס ושאר החבורה מרע"מ, בנט יחשוב פעמיים לפני כל מבצע, לפני כל פעולה צבאית, לפני כל מעשה שעלול לגלגל אותו מראש הפירמידה בשל אצבע אחת ויחידה שאינה מוצה מחברי פלג הטרור הדרומי.

הכל כל כך הזוי, כל כך פרסונלי, הגיון בשיגעון. מפרים הבטחות בחירות כי רק לא ביבי, מוכרים את ביטחון הפנים למפלגת העבודה כי רק לא ביבי. מזניחים את מערכת המשפט כי רק לא ביבי. נותנים דריסת רגל בקבינט לשמאל הקיצוני ההזוי כי רק לא ביבי, מפקירים את משרד האוצר יחד עם ועדת הכספים בידיים של ליברמן, והכל כי רק לא ביבי.

והגרוע מכל, הגרוע יותר מכל דבר, ההכשר של מנסור עבאס וחבר מרעיו. בנט וכהנא מגלגלים עיניים, עונים בתגובה תמוהה שזה בסדר שהרי ביבי כבר הכשיר את השרץ, מה שמתיר לפי ההגיון הזה לבנט להיות מעכשיו בדיוק כמו ביבי, העתק של מי שהוא תוקף כעת השכם והערב.

האם ביבי צריך לפרוש? יתכן. האם ביבי לא אמין? יש מצב. האם ביבי אכזב לא פעם ולא פעמיים? אין ספק. אבל אין, לא היתה ולא תהיה, שום לגיטימציה, שום אפשרות ושום היתר להביא את התנועה האיסלאמית אל הקואליציה, לחזק פלאים את כוחו של עבאס ולשנות מכאן ולתמיד את כל מפת המנדטים, את כל יחסי שמאל - ימין בישראל.

נפתלי, איילת, ניר, מתן ועידית. וגם אתם – גדעון, אלקין, שרן וכל השאר. עצרו! עצרו את הטירוף הזה. עצרו את השיגעון. אם חיפשנו דוגמא חיה לאותה שנאת חינם שהחריבה את היכלינו, הנה לה הדוגמא, שנאת ביבי שמעבירה אתכם על דעתכם, תחושת הנקמה שהביאה אתכם אל מחוזות שאיש, כולל אתם, לא הייתם מאמינים לעולם שתהיו בהם.

עוד לא מאוחר. בימים כתיקונם, לפני מחלת השנאה, הקנאה, התאוה והכבוד שמוציאים את האדם מן העולם, ביום כעין זה כבר היינו חוגגים את העברת פסקת ההתגברות, משלימים את הסדרת ההתיישבות הצעירה, מחזקים את ירושלים וגם מאלצים לבסוף את ביבי לפנות את ח'אן אל אחמר. אלו לא הייתם רואים רק את עצמכם, מה שנעשה לכם, מה שתוכלו להשיג ומה יאמרו עליכם בתקשורת, היינו היום במקום אחר – יום של אחדות במחנה הימין, ימים של בניין וצמיחה, ימים של ממשלה בת 65 חברים שכולם ימין על מלא, ממשלה מתפקדת למען עם ישראל.

האם תשמעו?