מחדל הבגרות בלשון: המורות דורשות התנצלות

מעל 3,000 בני אדם חתמו על עצומה הדורשת התנצלות על עירוב אג'נדות זרות בבחינת הבגרות הלשון. "יצאנו בתחושה קשה מאוד ממבחן הבגרות".

ערוץ 7 , כ"ז בסיון תשפ"א

מחדל הבגרות בלשון: המורות דורשות התנצלות-ערוץ 7
אילוסטרציה
צילום: סופי גורדון, פלאש 90

מעל 3,000 בני אדם חתמו על עצומה הקוראת לשר החינוך יואב גלנט להתנצל על הניסוח הבעייתי בבחינת הבגרות בלשון.

יוזמות העצומה, מורות ללשון, מספרות על התדהמה שתקפה אותן ואת תלמידותיהן עם קריאת מבחן הבגרות בשבוע שעבר: "נושא המגדר באופן רחב הינו נושא רגיש וטעון בשיח החברתי בישראל.

"כשאני ותלמידותיי קראנו את המאמרים שניתנו בבחינה, הופתענו לגלות בהם השקפת עולם שאינה מתאימה לנו כבתי ספר דתיים. ציטוט מהמאמר של דפנה איזנרייך: 'אבל 'זכר סתמי' אינו סתמי כלל. הוא גורם להדרה של נשים, נערות וילדות מן השפה, וכך תורם גם להדרתן מן החברה'."

בהמשך הן תוקפות את ההנחה שהובאה במבחן לפיה השפה העברית מדירה נשים: "ההנחה שהשפה העברית גורמת להדרת נשים ולכן עלינו לשנות אותה, היא הנחה שאיננו מוכנים לקבל. שני המאמרים האחרים שהיו בבחינה לכאורה מאזנים את הדעה הזו ומתנגדים לשינוי השפה, אך הנימוקים שהם מביאים אינם מהותיים, אלא טכניים בלבד. הם אינם מסבירים מדוע אין בשפה העברית הדרת נשים, אלא מסבירים מדוע לא נכון לשנות את צורת השפה מסיבות פרקטיות".

לקראת סיום העצומה, שנשלחה גם לראשי החמ"ד ולבכירים נוספים במשרד החינוך, הם קובלים על הקביעה הברורה של מחברי הבחינה כי נדרש שינוי בשפה על מנת לתקן את ההדרה הקיימת: "האווירה הנושבת מכלל המאמרים ושאר חלקי הבחינה, תומכת באופן מובהק בהנחה שהעברית אינה שוויונית. הדיון נסוב בעיקר על 'הדרישה לפעול באופן מכוון למען שפה שוויונית יותר' (כלשון ניסוח מטלת הסיכום). כלומר- שינוי וודאי צריך, השאלה אם זה יקרה באופן טבעי או באופן מכוון".

בסיום העצומה דורשים החותמים להשאיר להם את הבחירה כיצד לחנך ולעסוק בנושא המגדר כפי הבנתם וללא כפיה של המערכת: "אולי עבור מחברי הבחינה מדובר בהנחת יסוד תמימה ומובנת מאליה, אך ישנם ציבורים בחברה הישראלית שלא סבורים כך. עבורנו, קריאת המאמרים גרמה לתחושה קשה שמישהו מנסה לדחוף לנו בכוח השקפת עולם זרה לנו דרך בחינת בגרות שאין לנו ברירה אלא לגשת אליה ולקרוא אותם. יש בכך הנדסת תודעה שאינה מקובלת עלינו. תנו לנו לבחור כיצד לעסוק בנושא המגדר באופן המתאים לנו. טוב יעשה משרד החינוך, אם ישאיר נושאים שנויים במחלוקת מחוץ לבחינות הבגרות, וטוב יעשה משרד החינוך אם יפעל לקירוב תלמידי ישראל לזהותם היהודית ולמורשת ישראל, במקום לעסוק בביקורת עליהם. בציפייה להתנצלות ולשינוי המדיניות". כך חותמים מעל 3000 מורים, מנהלים, תלמידים והורים מרחבי הארץ.

מארגני העצומה מספרים כי תלמידים ותלמידות שיצאו מהבחינה התבטאו נגדה בחריפות, במשפטים כמו: "גרם לי לתחושה לא נעימה", "כל כך התעצבנתי שהתקשיתי להתרכז בבחינה", "אל תכפו עליי את האידיאולוגיה שלכם", "מנסים לדחוף לנו מילים לפה", "מזעזע", מה שעודד אותם להחתים את המורים, התלמידים וההורים על המכתב לשר החינוך ולמפמ"ר לשון.

נעמה מושקוביץ, מורה ללשון ומיוזמות המכתב סיפרה: ''העלנו את העצומה לאחר שיצאנו בתחושה קשה מאוד ממבחן הבגרות, תחושות שקיבלנו גם מהתלמידות והתלמידים שלנו. ההדים שקיבלנו, החתימות הרבות והקצב שבו הן נאספו הם העדות לתסיסה הציבורית שיצר מבחן הבגרות ולרצון של רוב גדול בציבור שיפסיקו את הניסיון הזה לחנך אותנו מחדש".

כזכור, תלמידים שנגשו בסוף השבוע שעבר לבחינת הבגרות בלשון הופתעו לגלות שנושא מרכזי בבחינה היה הדרת הנשים שלכאורה קיימת בשפה העברית. כך למשל, התלמידים נדרשו לנתח מאמר שכתבה דפנה איזנרייך, שהוציאה מדריך לשימוש בשפה ניטרלית מגדרית – "לכתוב לכולםן".

במאמרה חלקה איזנרייך על קביעת האקדמיה ללשון עברית שצורת הזכר בעברית היא הצורה שבה אנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין. "זכר סתמי אינו סתמי כלל", כתבה. "הוא גורם להדרה של נשים, נערות וילדות מן השפה וכך תורם גם להדרתן מן החברה".