במסגרת המחקר של ערוץ 7 ומכון רבדים, שעוסק בהיבטי עומק בזהות הדתית, מתפרסמים בכתבה זו הממצאים הראשונים.
נציין כי המחקר נערך בין אנשים בני 18-40, שגדלו במשפחות דתיות ולמדו במערכת החינוך הדתית בתקופת התיכון. אין בממצאים אלו התייחסות לאנשים שגדלו מלכתחילה במשפחות מסורתיות או חילוניות. כמו כן, חשוב לציין שכמו בכל מחקר, גם במחקר זה המגמות המתוארות הן על דרך הכלל בלבד ולא מתארות את האדם הפרטי.
השאלה אליה מתייחס פרק זה היא מהם המניעים המרכזיים שמביאים בוגרי משפחות דתיות וחינוך דתי לבחור בדרך חיים שאינה דתית?
לפני המשיבים הוצגו שלל מניעים אפשריים, והם התבקשו לציין ביחס לכל אחד מהם האם הוא משפיע על בחירת דרכם ובאיזו מידה.
מתוך שלל מניעים אלו, המניעים הדומיננטיים ביותר בקרב חילונים הם חוסר אמונה שקיום המצוות הוא רצון אלוקים (72% דיווחו שמניע זה משפיע על בחירת דרכם במידה מרובה או מכרעת, לעומת 11% שמניע זה משפיע במידה מועטה או כלל לא) ורצון באורח חיים טוב ומועיל (70% לעומת 8%). גם המניעים נוחות אישית או חברתית (54% לעומת 35%) ואמונה שהחיים הדתיים מעיקים ומפריעים לחיים (49% לעומת 21%) זכו לדירוג גבוה יחסית.
המניעים הדומיננטיים ביותר בקרב מסורתיים הם נוחות אישית או חברתית (64% לעומת 20%), אמונה שהדרך המסורתית היא האמיתית (53% לעומת 13%), רצון באורח חיים טוב ומועיל אצל מסורתיים לא דתיים (50% לעומת 19%), ורצון ללכת בדרך האבות אצל מסורתיים דתיים (50% לעומת 33%).
ומה היו המניעים הכי פחות דומיננטיים? המניע שנמצא הכי פחות דומיננטי היה הבעת מחלוקת על דרך ההורים. ממצא זה נכון בנוגע לכל הקבוצות: חילונים, מסורתיים לא דתיים ומסורתיים דתיים, ובכולן פחות מ7% ציינו את הבעת המחלוקת על דרך ההורים כמניע מרכזי. מניעים נוספים שצוינו על ידי אחוז נמוך (פחות 15%) כמניע מרכזי הם אירוע שהוביל למשבר דתי אצל חילונים (13%) ומסורתיים לא דתיים (7%), ואצל מסורתיים דתיים - תפיסה שהחיים הדתיים מעיקים ומפריעים לחיים (11%) וכן רצון להיות ייחודי ולא ללכת אחרי העדר (11%). בנוסף, רק 13% מהחילונים ו8% מהמסורתיים הדתיים ציינו כמניע מרכזי הבעת מחלוקת על מערכת החינוך.
בין ההורים למערכת החינוך: ממצא מעניין נוסף הוא שבכל תתי הקבוצות, הבעת מחלוקת על דרך ההורים הינה הרבה פחות דומיננטית לעומת הבעת מחלוקת על מערכת החינוך (אם כי שני המניעים הללו נמוכים יחסית). כך ציינו 26% מהמסורתיים שהבעת מחלוקת על מערכת החינוך מהווה מניע מרכזי לבחירת דרכם, ורק 7% ציינו כך ביחס לדרך ההורים. מבין החילונים ההבדל בולט עוד יותר: 13% ציינו שהבעת מחלוקת על מערכת החינוך מהווה מניע מרכזי לבחירת דרכם, ואחוז אפסי ציין כך ביחס לדרך ההורים.
בין חילונים ומסורתיים: הממצאים שהוצגו עד כאן עוסקים במניעים הדומיננטיים יותר ופחות בכל קבוצה. ניתן להסתכל על הממצאים מנקודת מבט נוספת, ולשאול באלו מניעים קיים הבדל בולט בהשוואה בין אלו שבחרו בדרך חיים חילונית, מסורתית לא דתית ומסורתית דתית?
כדי לא להכביד במספרים רבים, הממצאים בסעיף זה יוצגו בדרך מעט שונה. על בסיס מכלול התשובות ביחס לכל מניע, פותח סולם שנע בין 0 ל4, כאשר המספר 4 מבטא שלמניע מסוים יש השפעה מכרעת, 2 מבטא השפעה בינונית ו0 ללא כל השפעה.
התרשים הבא מציג מניעים אשר בולטים יותר אצל חילונים לעומת מסורתיים:
במבט כולל, מתרשים זה עולה כי חילונים ביחס למסורתיים מושפעים יותר ממניעים הקשורים לרצון באורח חיים טוב ומועיל מצד אחד, ולתפיסת דרך החיים הדתית כלא מייצגת את רצון אלוקים או כמפריעה לחיים מצד שני. שני המניעים האחרונים מהווים כמובן 'תמונת ראי' של המניע הראשון.
התרשים הבא מסכם את המניעים שבולטים יותר אצל מסורתיים, לעומת קבוצות אחרות.
מתרשים זה עולה שמסורתיים דתיים – לעומת מסורתיים שאינם דתיים או חילונים – מושפעים יותר מרצון ללכת בדרך האבות, מאירוע שהוביל למשבר דתי ומהרגל, ופחות מסקרנות ורצון לחוות חיים שאינם לגמרי דתיים. מסורתיים שאינם דתיים – לעומת חילונים ומסורתיים דתיים – מושפעים יותר מנוחות ומהבעת מחלוקת על מערכת החינוך.
מכלל הממצאים עד כאן ניתן לסכם שמניעים שבולטים יותר בממוצע אצל חילונים לעומת מסורתיים מבטאים תפיסת עולם עקרונית יותר, כמו אמונה שקיום מצוות אינו רצון אלוקים או רצון באורח חיים טוב ומועיל, בעוד שמניעים שבולטים יותר אצל מסורתיים לעומת חילונים הם מניעים בעלי אופי זמני יותר, כמו נוחות וסקרנות (למעט המניע "רצון ללכת בדרך האבות", שמטבעו הוא כלל לא רלוונטי לגבי חילונים). גם משאלות נוספות במחקר עולה כי באופן ממוצע, חילונים מזדהים במידה רבה יותר עם דרכם לעומת מסורתיים. הדברים יובאו בפירוט באחת הכתבות הבאות.
לסיום נציין שהמניעים שהוצגו לפני המשיבים אינם מייצגים כמובן את מכלול המניעים האפשריים, ויתכן בהחלט שקיימים מניעים מרכזיים נוספים שלא כלולים במחקר. נזכיר שוב שממצאים אלו מתייחסים רק לאנשים שגדלו בבית דתי ולמדו במוסד חינוך דתי בגיל התיכון. כמו כן, הם מתארים את הרמה הממוצעת בלבד ולא את האדם הפרטי.
יש לכם שאלה או הצעת שיפור הנוגעת לכתבה הנוכחית? רוצים להזמין מחקר ממכון רבדים? מוזמנים לפנות למכון רבדים: [email protected]