שירה מדלעי עם בנה הראל חיים ז"ל
שירה מדלעי עם בנה הראל חיים ז"לצילום: באדיבות המצולמת

כבר יומיים שהעולם אינו כמנהגו נוהג. מאז אותה טביעה ארורה ביום שלישי, יום קשה מנשוא, יום שעצר את הזמן. מרוץ החיים מלחמה של ממש.

עוד יום שגרתי בבית החולים, אמרתי לעצמי יהיה בסדר אל תישברי ואז הרופא שקורא לנו לעדכן שהולכים לעוד בדיקה ואיתה ביחד הבשורה המרה.

מכאן החיים מתחילים מחדש. מתחלקים לשניים ממש ממש. בטלפון אחד כולם התייצבו לצידך ולצידנו כמו חיילים. והחיים כבר לא אותם חיים.

להתעורר בבוקר נהיה קשה. אין מי שיעיר אותי, שיבקש עוד סדרה בנטפליקס, או שאכין לו צלחת קורנפלקס בזמן שאני שותה קפה. מי שיבקש ממני את הטלפון שלי ויסנן אנשים בזמן שהוא משחק. או שסתם ייכנס לי למיטה ויבקש שאותו אחבק.

איך נפרדים מילד מושלם? אור גדול בגוף קטן? איך מוצאים את הסיבה לקום בכל בוקר ולהתחיל מחדש? איך ממשיכים מכאן בלעדיך? הריק שלך כל כך מורגש.

הראלי, תן לי כוחות. אף אחד לא הכין אותי לחיים שאתה לא חלק מהם. המיטה הריקה שלך? מי יכסה אותך בלילות? אף אחד לא אמר לי שאני אצטרך למצוא סיבה לפתוח עיניים בבוקר שהגוף כבד ולא רוצה.

המשפחה שעוטפת מאז הבשורה על האירוע הקשה. הלכת לבילוי שאתה כל כך אוהב ולא חזרת יותר. שלחתי פרח לגן, שנקטף בשיאו. ועכשיו נשענת על כולם, על אבא על סבתא ירדנה על הדודים והדודות גם. ילד אהוב, הגלבי שלי היום אני קרועה לשניים. הלב שלי עלה איתך לשמיים.

אני מתגעגעת אליך שקשה לנשום. רוצה אותך כאן, רוצה אותך קרוב. היית ילד של כולם, היית ילד של כל העולם. איחדת, קרבת, חיזקת, את העם הזה הדבקת. בלכתך את הלב של כולנו שברת.

תן בי כוח לקבל הכל באהבה. תן לי כוח לפתוח עיניים ולצאת מהמיטה. תן בי כוח להבין שכל מה שקורה הוא לטובה. אוהבת אותך. מתגעגעת שקשה לי לנשום. מחכה שתבוא אלי ונדבר בחלום.

אבא, שמור עליו. ותגיד לצרותינו די. על הדודים המדהימים שלך, שכבר שבוע הופכן כל אבן. מדינה שלימה. כל אחד עושה תפקידו נאמנה. עומד על המשמר.

איך קמים למציאות כזאת, לעולם כזה שאתה כבר לא חלק ממנו? איך ממשיכים מכאן ילד אהוב?! שאלות שאין עליהם תשובות. שבת בפתח מי יעזור לי עם ההכנות?! יערוך את השולחן יקפל מפיות.

אוי הראלי, אתה כל כך נוכח כל כך חסר לי. וזה קורע אותי מבפנים ה' הטוב, שלח כוחות כי זה משהו שלא היה אמור לקרות. מקבלת את רוע הגזירה באהבה, אבל מתחננת אליך שלח לנו נחמה.

כי הילד הזה, הבן היקיר לי את חסרונו אי אפשר למלא. חיים שלי, אהבה שלי, דם מדמי, נשמתך היא נשמתי, דמך הוא דמי, וליבך לעולם יהיה פועם בתוכי. מנגינת חייך תמשיך, החיוך השמחה והאור ילד נסיך.

תפלל עלינו מכסא הכבוד. תעשה שם רעש שהגאולה כבר תבוא ואלינו תחזור. מחבקת אותך חזק ולעולם לא אעזוב. אמא שלך ששלחה אותך לגן, ולא ידעה שלא תחזור.