עו"ד קאופמן
עו"ד קאופמןצילום: רמי זרגנר

לשכת עורכי הדין עתרה לבג"צ הטענה לפיה הביטוח הלאומי השתלט למעשה על הועדות הרפואיות על חשבונם של המבוטחים. עורכת הדין ענת קאופמן, יו"ר הוועדה לביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין שהובילה את העתירה מסבירה בראיון לערוץ 7 את ההתנהלות הבעייתית שעולה מהטענות.

"לפעמים יש פיל בחדר שקשה להגדיר אותו. כולם מרגישים, אבל לא מצליחים לגבש את זה לכדי עתירה,, מסבירה עו"ד קאופמן את העובדה שעד כה לא הוגשה עתירה בסוגיה ומוסיפה כי "בנוסף, אנחנו מעדיפים להגיע לתוצאות דרך הידברות".

עם זאת, לדבריה הצטברו בלשכת עורכי הדין תלונות רבות על התנהלות שמקורה בקשר בין הביטוח הלאומי לוועדות הרפואיות שאמורות להכריע באופן אובייקטיבי על גורלם של מבקשי פיצוי בשל נכות וכיוצא באלה.

"נכה שמגיע לביטוח לאומי צריך לעבור ועדה רפואית שצריכה להיות בלתי תלויה. זו ועדה שהיא מעין שיפוטית וחייבת להיות ניטראלית לחלוטין. הועדה מחליטה על גורלו של הנכה וגובה הפיצוי שיקבל. חוסר התלות שלה חייבת להיות מוחלטת", מדגישה קאופמן ומציינת כי במידה ויש לביטוח לאומי השגות או אי הסכמות עליו לפנות לוועדה כפי שמייצגי הנכה מבקש הפיצוי עושים. טענה או השגה זו צריכה להימסר באופן שקוף וגלוי, אך בפועל פעמים רבות הדבר אינו קורה.

"לפי החוק מי שמפקח על הפוסקים ואמור להחליט על הארכת מועד הוא שר העבודה ולא הביטוח הלאומי, אבל בשנים האחרונות יש בלבול. כבר שנים מתריעים על כך שהועדות יושבות בתוך הביטוח הלאומי, שבוועדה יושב מזכיר של הביטוח הלאומי, מי שמשבץ את הרופאים הוא הביטוח הלאומי ומי שמשלם את שכר הועדה הוא הביטוח הלאומי. היו על כך כבר ארבע ועדות חקירה ושני דו"חות של מבקר המדינה שהתריעו על כך אבל דבר לא נעשה".

על טענות אלה מוסיפה קאופמן ומספרת כי "הסתבר היום שזה יותר עמוק מכך. מה שקורה הוא שהביטוח הלאומי מנחה את הרופאים, מבקש מהם ליישר קו, רומז להם רמזים, מכשיר להם את הקורסים שיגדירו מי יהיה רופא, וחמור מכך, התברר שבנוסף נעשים שינויים של פרוטוקולים כשהביטוח הלאומי מחזיר את התיק לוועדה בלי שהמבוטח יודע על כך ומבלי שאנחנו יודעים על כך ומבלי שקיבלנו את הפרוטוקול עם סימנים כלשהם של תיקונים".

בדבריה מדגישה עו"ד קאופמן כי "העתירה שלנו היא לא נגד הרופאים או הפקידים שבאים לעשות עבודה נאמנה. העתירה היא נגד השיטה. מישהו למעלה, ברוח המפקד, התבלבל ומרוב שהועדות ישובות בתוך הביטוח הלאומי ומקבל שכר מהביטוח הלאומי לקח עוד ועוד סמכויות והיום אנחנו במצב שבו אדם מגיע לוועדה שנשלטת על ידי הביטוח הלאומי".

קאופמן מציינת כי בהתייחסותו לתוכן העתירה הגיב מנכ"ל הביטוח הלאומי וקבע כי מדובר במקרים בודדים והמציאות רחוקה מהמתואר בעתירה. "זה לא נכון", היא קובעת ומציינת כי על אף הערכתה האישית לפועלו של המנכ"ל והרפורמות שהוא מקדם, בנושא זה "הוא מנותק", כלשונה.

קאופמן מספרת כי במרוצת שנות כהונתה בתפקיד מגיעות אליה התלונות הרבות על מקרים שכאלה. "שינויי פרוטוקולים התחילו כמקרים בודדים, אבל עכשיו מגיעים עוד ועוד מקרים. אין לזה עדויות בתיק ולכן קשה לדעת על כך", היא אומרת. "בהקבלה לבית משפט, אחרי שמסתיים הדיון כל שינוי צריך בקשה מבית המשפט ויידוע של הצד השני, גם אם זו טעות דפוס. לא יתכן שצד אחד נותן תיקונים והצד השני אפילו לא יודע על כך. זה הוביל להורדת נכויות" מדגישה קאופמן ומוסיפה כי כיום עורכי הדין בוחנים תיקים מהעבר ומגלים שלא פעם נאמר להם על תיקים מסוימים שהם נמצאים בשלב של 'תיקון טעות סופר' בעוד הם עצמם לא ידעו במה באמת מדובר.

בדבריה מוסיפה קאופמן ומציינת הכרעות של רופאי הוועדה הרפואית לפיהן ילדים בעלי אלרגיה למזון אינם זכאים לפיצוי, אך מקורה של קביעה זו, שאמורה להיות רפואית ניטראלית, היא הנחיות של הביטוח הלאומי עצמו.

"זה עובד כך הרבה זמן והמערכת התבלבלה. הקושי הוא שכולם בביטוח לאומי מאמינים בכך", מוסיפה קאופמן המספרת: "שלחנו מכתב התראה ואף אחד לא ביקש לבדוק את הדברים. המערכת אומרת שאולי יש טעויות פה ושם, אבל לא מדבור במשהו גורף, ואנחנו טוענים שלא כך הוא. ביטוח לאומי משוכנע שהוא צריך להגן על הקופה הציבורית מהציבור שמבקש פיצוי. זה לא התפקיד שלו. הוא מוסד סוציאלי".

"הבקשה שלנו היא שהשר ישתמש בסמכות שלו למינוי הרואים, שתוקם ועדה שתהיה מורכבת מנציגי הביטוח הלאומי, נציגי לשכת עורכי הדין, נציגי ארגון הרופאים, נציגי הנכים, נציגי משרד העבודה וכו' והיא זו שתפקח על עבודת הועדה הרפואית ותקבע מי יהיה רופא. היום אנחנו במציאות שבה אם רופא בוועדה פעל שלא כראוי אין לי היכן להתלונן על כך". לדברי קאופמן הקמת וועדה שכזו אינה מצריכה חקיקה כלשהי ומדבור בסמכותו של השר הקבועה בחוק.

"יש שם אנשים ישרי לב שעושים עבודתם נאמנה", שבה קאופמן ומדגישה, "אבל המערכת יצרה מציאות של אנשים שחושבים שזה התפקיד שלהם, לעשות רגולציה שאין לה מקור חוקי. כל זה לא קורה בשוליים. אנחנו מקבלים טענות ותלונות בכל יום. פרוטוקולים לא מגיעים ולעומת זאת מנכ"ל הביטוח הלאומי אומר ששקיפות היא אנחנו".

לדברים מוסיפה עורכת הדין קאופמן ומציינת כי בעוד אחרי משפט הפרוטוקול מגיע לעורך הדין מיידית, הרי שבמקרה הוועדות הרפואיות המציאות הפוכה לחלוטין. "יוצאים מועדה ולא מקבלים פרוטוקול. צריך לבקש שוב ושוב ולהתחנן עד שמקבלים פרוטוקול. הזמן שעובר גם מאפשר לעשות דברים בפרוטוקול עצמו וגם מקשה על הנכה עצמו לדעת מה היה בדיון ומה הוחלט עבורו".

"בעל נכות כללית שבמקש קצבה מביטוח לאומי והולך לוועדות רפואיות ולאחר מכן עובר לפקיד שיקום. לפני ההגעה לפקיד השיקום כמייצגים של המבוטח אנחנו אומרים לביטוח הלאומי שישלחו את כל הפרוטוקולים כדי שנדע מה נקבע לו, והביטוח הלאומי אומר שהוא לא חייב לשלוח לנו. אנחנו נאבקים על כך תקופה ארוכה מאוד. שקיפות לא קיימת", היא קובעת ומדגישה כי הדרך הרצויה מלכתחילה אינה עתירה לערכאה משפטית, וגם כעת, אחרי הגשת העתירה, נדרשת הידברות בין הצדדים, אך על מנת שהידברות שכזו תקרה על הביטוח הלאומי לומר שאכן טעה עד כה ואכן נדרש שינוי, מה שלדבריה לא קורה כעת.

בתגובה לדברים התראיין מנכ"ל הביטוח הלאומי, עו"ד מאיר שפיגלר, וקבע כי הטענות משוללות יסוד מציאותי ונתלות במקרים בודדים. לראיון עם מנכ"ל הביטוח הלאומי לחצו כאן.