מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, מגיב לטענות לשכת עורכי הדין על השתלטות של הביטוח הלאומי על הוועדות הרפואיות וקובע כי מדבור בטענות משוללות קשר עם המציאות.
בראשית דבריו התייחס שפיגלר לטענה לפיה הביטוח הלאומי הוא שקובע מי הרופאים שיהיו בועדה הרפואית, מה תהיה הכשרתם, מה תקופת כהונתם, הוא שמשלם על הועדות, הוא ממנה מזכירים על אף שמדובר במערכת שהיא כמו שיפוטית. "יש ועדות רפואיות כחלק ממערך השירות שהביטוח הלאומי נותן לאזרחים", משיב שפיגלר וקובע כי מדובר ב"רופאים מקצועיים שלא מאושרים על ידי הביטוח הלאומי אלא על ידי שר הרווחה שהוא ורק הוא רשאי לפטר אותם אם יש סיבה שמצדיקה זאת. בין זה שהם נותנים שירותים לבין השתלטות שלנו אין כלום. להד"ם".
לדברי שפיגלר אכן רק שר הרווחה הוא שקובע את זהות הרופאים ותקופת פעילותם ואין להעלות על הדעת מצב בו הביטוח הלאומי ינהג בניגוד לחוק. לדבריו גם אין בסיס לטענה לפיה נוצרה מציאות בחלוף השנים שהיא מנוגדת לחקיקה הראשונית. "עריכת דין היא עולם המלל, ומותר להם להגיד הכול. זה שהם אמרו לא אומר דבר וחצי דבר", אומר שפיגלר בהתייחס לטענותיה של עו"ד קאופמן, יו"ר ועדת הביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין.
שפיגלר קובע כי בבית המשפט "נראה אם לדבר הזה עוגן במציאות, ואני אומר שאין דבר וחצי דבר עם המציאות. האם יש מקרים חריגים שאנחנו נחשפים להם לאחר מעשה? יש, כמו בכל מקום בו יש בני אדם".
את קשר ההשתכרות בין הביטוח הלאומי לרופאי הועדות הרפואיות משווה שפיגלר לרואה חשבון העורך דו"חות כספיים לגוף שמשלם לו את שכרו ועדיין יש לו מחויבות בחוק ולאתיקה המקצועית. עוד הוא מציין כי "לביטוח הלאומי יש ועדות ערר ובתי דין לעבודה. בנוסף אנחנו תחת ביקורת, גם של מבקר המדינה. אנחנו עומדים בכל כללי המנהל התקין".
שפיגלר קובע נחרצות כי השירות הניתן למבוטחים נעשה ללא כל שיקול זר אלא מתוך שאפה להעניק לאזרחים את השירות הטוב ביותר. "את הטיפול בעררים העברנו לגורם חיצוני בלתי תלוי כלל. בעתירה יש פירוט של מקרים ומתברר שארבעים אחוזים המקרים שהוכנסו לבג"צ היו בוועדות ערר חיצוניות ולא בועדות הרפואיות, ללא כל מעורבות של הביטוח הלאומי".
עוד הוא מוסיף וקובע כי הקמרים המובאים בעתירה לבג"צ "אלו מקרים שהם לקחו בתחת פינצטה. יש 450 אלף מקרים בשנה. הם מצאו עשרה מקרים שארבעים אחוז מהם נעשו מחוץ לכותלי הביטוח הלאומי? אם זה מה שהם מצאו, אעשה כל שלאל ידי כדי שהמערכות השלטוניות הציבוריות ישרתו את הציבור כמו הביטוח הלאומי".
לזאת הוא מוסיף ומציין כי בכל מקום ישנן שגיאות, וגם בוועדות המומחים. "אנחנו בעולם שיש דברים שלא ניתן לכמת אותם במספרים ואנחנו בוחנים את הצרכים והליקויים על ידי רופאים מקצועיים שמחויבים לתפקיד שלהם ורק לתפקיד שלהם ולידע המקצועי שלהם ללא כל מעורבות של מי מעובדי הביטוח הלאומי".
לדבריו עו"ד קאופמן ממנפת מסיבותיה את הטענות בעוד היא "קיבלה מענה מוחלט לכל הטענות שלה בכנס של לשכת עורכי הדין. הם לא הביאו את זה לפתחנו ורצו לבג"צ. מותר להם לעשות זאת, ואנחנו נציג את העובדות כפי שהם במציאות לנגד עיני השופטים שישבו בדין".
על דבריה של עו"ד קאופמן לפיהם נכון לפנות לאפיק ההידברות, גם לאחר הגשת העתירה, אומר שפיגלר: "טוב לדעת שלאחר מעשה היא מכוונת לכיוון הידברות. אנחנו מודעים למה שאנחנו עושים לשירות הציבור וכדי לתת לו את כל מה שמגיע לו, אנחנו לא מחפשים עוד מעגלים. אם היא רוצה לדבר היא מכירה את הכתובת שלנו. כשמדברים לא רצים לראשות הפירמידה השיפוטית. כנראה שהיו שיקולים נוספים".
בדבריו שב שפיגלר וקובע כי להגשת העתירה נלקחו מקרים ספוראדיים הבטלים בשישים אך מהם לא ניתן להקיש על הכלל. "אנחנו בוחנים את עצמנו כל הזמן. לקחנו בצורה אקראית מאה תיקים ובדקנו הערות שהעירו לאחר הועדה על הרופאים. 85 תיקים ההערות היו לטובת הלקוח, הוסיפו להם אחוזי נכות כי היו מיידעים שלא הונחו בפני הרופאים ולכן לא נתנו עליהם את הדעת. 12 מקרים לא היה שינוי בהחלטה ו-3 אחוז היה שינוי לרעת הלקוח, כי אנחנו עוסקים בכספי ציבור ונושאים באחריות כלפי כל הציבור, שאנשים יקבלו את מה שמגיע להם לא פחות ולא יותר".
על שכר הרופאים המייעצים לוועדות הרפואיות, מה שאולי עשוי להתקבל כפגם אתי בעיני הציבור, אומר שפיגלר כי מדבור ב"יועצים חיצוניים ולא בעובדי הביטוח הלאומי. הם מקבלים מאיתנו את השכר עבור הועדות שבהן הם מתפקדים, אבל בעיקר הם עובדים מחוץ לכותלי הביטוח הלאומי". לזאת הוא מוסיף ומדגיש כי "40 אחוז מהמקרים שהוצגו בעתירה לבג"ץ לא היו בביטוח הלאומי אלא בוועדות רופאים מקצועיים מחוץ לביטוח הלאומי, במסגרת פיילוט שנבחן בשש השנים האחרונות, ומדובר ברופאים שלא משתכרים על ידי הביטוח הלאומי".
בהתייחס לטענות על פרוטוקולים של דיונים שאינם מגיעים למבוטח או לעורך דינו הנאלץ להתחנן כדי לקבלם, אומר שפיגלר: "אני לא רוצה יתחננו. הביטוח הלאומי נועד לשרת מתוך משנה סדורה וראיית עולם. לא נראה לי שעורכי דין נאלצים להתחנן, ואם אלה פני הדברים חלילה נדאג שזה לא יקרה בעתיד. הם לא מתחננים כי במערכות החדשות שלנו אנחנו נותנים את הפרוטוקולים ללקוח או לנציג שלו עוד לפני שהוא יוצא מהועדה. אם יש מקרים וותיקים או ישנים כשהתיקים היו ידניים, התיקים ניתנו בטווח של כמה ימים עד שבועיים. חשובה לנו השקיפות וחשוב לנו שהלקוח יראה מה ולמה הוחלט בעניינו".
עוד הוא קובע כי אין תיקוני פרוטוקול שהלקוח אינו מודע להם. "אם יש תיקונים שהם טעויות סופר יש פירוט מלא של התיקונים. התחלנו בזה חודשים לאחור עם ההתמודדות עם משבר הקורונה, כך שהדברים קיבלו מיידית מענה ואני מקווה שהטרוניה על שינוי בפרוטוקולים תוסר מהפרק".
לדבריו מוסיף שפיגלר תהיה: "בגלל המדיניות שלנו היקף הפיצוי לזכאים לסיעוד עלה בחמישים אחוז, כארבע מיליארד שקל. איך אפשר לטעון שמצד אחד הוא נותן ומצד שני הוא מבקש לפגוע?".
לראיון המלא עם עו"ד קאופמן הפורסת את הטענות העולות מהעתירה לחצו כאן