זה לא הם. זה אנחנו

אשת החינוך שרה גריג'יאק מגיבה למחקר לפיו לקות למידה היא גורם סיכון להתרחקות מהדת וטוענת כי זו קריאת השכמה למערכת שצריכה לשנות את הגישה לצעירים ולצעירות

שרה גריג'יאק , ד' באב תשפ"א

זה לא הם. זה אנחנו-ערוץ 7
שרה גריג'יאק
צילום: בתיה שרעבי

אוי מה היו עושים משה רבנו, דוד המלך ורבי עקיבא בדורנו?!...

ערוץ 7 ומכון רבדים פרסמו מאמר רציני עם כמות גבוהה של 600 נחקרים, קישורים שתומכים בעמדתם וסטטיסטיקות. מסקנתם: לקויות למידה הן גורם סיכון להתרחקות מהדת וליציאה בשאלה.

הם פספסו בענק- מדובר בקשר מזויף.

האם לקויות הלמידה הן הגורמות להתרחקות מהדת או שיש חוסר עצום בידע אצל מורות ובעיקר מורים בתלמודי התורה ובישיבות התיכוניות? האם חמש שנים בישיבה גבוהה מוציאים לשדה החינוכי מורים עם מספיק ידע וכלים?

האם לקויות הלמידה גורמות ליציאה בשאלה? או חוסר ההתגמשות החינוכית בשל 'הסביבה'? האם לקויות הלמידה גורמות לכך או התפיסה כי בבתי הספר הדתיים (בנות ובנים כאחד) יש ללמוד כל יום עד ארבע-חמש אחר הצהריים עם מעט מאוד התגמשות (לא יכולה לספור את כמות הפעמים ששמעתי – ככה זה באולפנה/ ישיבה שלנו, אם לא מתאים לו, אנחנו לא המקום המדויק לו).

כמה בתי ספר תורניים אתם מכירים לתלמידים ליקויי למידה? איכשהו זה תמיד יגיע עם בעיות התנהגות וכו'... בכמה ישיבות תיכוניות או תלמודי תורה ישנן כיתות קטנות לימודיות מותאמות?

הישיבות והאולפנות הם ברובן בתי ספר פרטיים ואם יש תלמיד.ה שמאוד מתקשים בלמידה (ועל כן הם נמנעים ומתרחקים לרוב) ירחיקו אותם אחר כבוד.... "אין לנו יכולת להתאמץ כל כך עבור תלמידה אחת כשאפשר להשקיע את אותה האנרגיות בחמש תלמידות"... ברור. כי אם רוצים להגיע לממוצע מסיימי הבגרות ברמות הגבוהות כמו שאנחנו אוהבים להתפאר ליקויי הלמידה מפריעים לנו...

לא לקויות הלמידה הן גורם הסיכון להתרחקות מהדת, אלא אנחנו. אנחנו מנשירים תלמידים מהמערכות, מנשירים תלמידים מהדת. כי ברגע שתלמיד עובר מבית ספר לבית ספר, ברגע שתלמיד 'מועף' (זה אף פעם לא יהיה בגלל לקות הלמידה אלא בגלל השפעותיה- לא משתף פעולה, לא לומד לא ניגש למבחנים וכד'...) הוא כבר לא מרגיש חלק מהקהילה.

והקהילה במובנה הרחב היא גם התפיסה הדתית. ברגע שאנחנו לא נותנים מקום לתלמידים שמתקשים במרחב הלימודי והחברתי אך טבעי שכשיתרחקו יתרחקו גם מהמרחב הדתי. כמות הפעמים שביקשתי והתחננתי מצוותים חינוכיים שהתפילה תהיה מותאמת לתלמיד.ה הם עצומות - הרי רבותינו ידעו שלא כל אחד מסוגל לקרא מהסידור מילים קשות במשך שלושת רבעי שעה בקצב מהיר (אמנם הם לא קראו את כל המאמרים על שטף קריאה והשפעתו על התפיסה העצמית, אבל תאמינו לי רבותינו לא היו צריכים את כל המחקרים, הם ידעו!) רק כשמגיעים למורה בבית הספר נתקלים בחומה "זה לא מקובל" או "זה הסידור" והכי – "אם הוא או היא לא מסוגלים אפילו להתפלל לא בטוח שזה המקום עבורם".

ב-12 השנים האחרונות אני פוגשת את אותם ילדים ובני נוער יום יום. חבר'ה מדהימים שהם בדיוק על התפר - העיפו אותם מבית הספר בשל לקויות למידה או הפרעת קשב והם מחפשים קבוצת שווים להם. לרוב - קבוצת השווים תהיה אלו שמתרחקים מהדת ומפתחים בעיות התנהגות.

ב-12 השנים האחרונות אני פוגשת את אותם ילדים ובני נוער יום יום. פגועים מזה שזרקו אותם מבית הספר או שהם פשוט הפסיקו ללכת, פגועים מזה שלא מחפשים אחריהם, פגועים ממלחמת הדת שמרגישים שמנהלים נגדם.

אני פוגשת חבר'ה שכל כך רוצים להשתייך, לקחת חלק, להיות עם. אני לא פוגשת מספיק ידיים מושטות, אני לא פוגשת מספיק לבבות פתוחים ומוכשרים מקצועית להתמודד עם האתגר הזה.

איך נוכל להושיט להם יד?

  • נרחיב את הידע והכלים המקצועיים אצל צוותי החינוך וההוראה
  • נתאים את לימוד התורה ללקויות למידה. לא חסרים שיעורים מוקלטים, פודקאסטים, תוכנות הקראה שיכולות להעביר את משוכת הכתב למי שמתקשים בקריאה.
  • נחבק, ניתן מקום לאהבה במקום לשיפוטיות, ונעזר בליווי רבני להתאמת הדרישות ההלכתיות
  • נדגיש את האמונה ואת העוצמה בשמירת מצוות. נהפוך את לקות הלמידה מגורם סיכון לגורם חוסן.

ראו זאת כקריאת השכמה, ולא כהאשמה

 

זה לא הם. זה אנחנו.

 

שרה גריג'יאק, מנהלת הלימודיה באריאל ומתמחה במניעת נשירה