זמני הדלקת נרות והבדלה בשבת פרשת ואתחנן שתחל בתאריך י''ד אב התשפ"א (23/07/21)
ירושלים
כניסת שבת: 19:10
צאת השבת: 20:25
תל אביב
כניסת שבת: 19:27
צאת השבת: 20:28
חיפה
כניסת שבת: 19:21
צאת השבת: 20:29
באר שבע
כניסת שבת: 19:26
צאת השבת: 20:26
נתניה
כניסת שבת: 19:17
צאת השבת: 20:29
צפת
כניסת שבת: 19:22
צאת השבת: 20:28
בני ברק
כניסת שבת: 19:27
צאת השבת: 20:28
טבריה
כניסת שבת: 19:16
צאת השבת: 20:27
אשקלון
כניסת שבת: 19:17
צאת השבת: 20:28
רחובות
כניסת שבת: 19:28
צאת השבת: 20:27
עפולה
כניסת שבת: 19:18
צאת השבת: 20:28
אילת
כניסת שבת: 19:11
צאת השבת: 20:20
הרב ישראל מאיר לאו: שבת ואתחנן - שבת נחמו
פרשת 'ואתחנן' פרשה שניה בספר דברים, עוסקת בתחילתה בתפילת משה רבנו ובבקשתו מה' לזכות להיכנס לארץ ישראל. לאחר תקט"ו תפילות שהתפלל משה, אמר לו ה' 'אל תוסף דבר אלי בדבר הזה' (שכן נגזירה גזירה שמשה לא יכנס לארץ ואין לשנותה) ונתן לו רק לראות את הארץ. מכאן רואים כי יש מעלה גדולה גם בראיית הארץ.
לאחר מכן ממשיך משה ומזהיר ומזרז את העם על שמירת התורה והמצוות בארץ אליה הוא עומד להיכנס, ושאם חלילה העם לא ישמור את התורה, הוא יגלה מהארץ. ואילו ישמור את התורה והמצוות, יזכה לטובה וברכה. בהמשך הפרשה מופיע בפירוט רב המעמד הגדול של קבלת התורה בהר סיני. כיצד ה' התגלה לעם ישראל פנים בפנים, וכל העם שמע את דבר ה', וכשלא יכלו לעמוד מול האור הגדול, פנו למשה רבנו שהוא ימשיך לומר להם את דברי ה'.
מעמד הר סיני וההתגלות הנבואית הגדולה לבני ישראל החדירה בעם ישראל את תכונת היראה והקשר לה' לדורות, על כן אמרו חכמים 'כי כל מי שאין לו בושה, בידוע שלא עמדו רגליו בהר סיני'.
פעמיים בתורה מופיעים עשרת הדברות, הפעם הראשונה בפרשת יתרו בספר שמות, והפעם השניה בפרשתנו. ישנם הבדלים מסוימים בין הפרשיות, אחד מהם הוא ההבדל לגבי שבת שבשמות מוזכר 'זכור את יום השבת לקדשו' ובואתחנן מוזכר 'שמור את יום השבת לקדשו', ואכן חכמים לומדים מכאן שזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו. ואדם מצווה גם על זכירת השבת, וגם על שמירתה, ואין זה בלא זה. שמירת השבת היינו שמירה והימנעות מהמלאכות האסורות, וזכירת השבת היינו לקדש אותה על היין, ולומר דברים המבדלים אותה משאר ימים.
בהמשך הפרשה מוזכרת פרשת 'שמע ישראל'. שהיא אחת מיסודות הדת והאמונה. הפסוק 'שמע ישראל ה' אלקנו ה' אחד' היה במשך כל הדורות לסמל אמונת עם ישראל, ושפתי היהודים מיללו אותו בכל הזמנים גם בגזירות השמד הקשות ביותר. כאות לכך שלעולם לא ימירו את דתם ותמיד יהיו נאמנים לה' אלקנו ה' אחד. פירושים רבים נאמרו על פרשה זו, לפי רש"י גדול הפרשנים במקרא, הכוונה שה' שהוא אלקנו, אלקי עם ישראל, הוא יתפרסם לכל העולם כה' אחד. שהכל יכירו בו לעתיד שהוא האלקים. חז"ל במסכת ברכות הסבירו שה' אלקנו הוא קבלת עול מלכות שמים, וה' אחד, שהוא המושל בעולם הזה ובז' רקיעים (ח' רומז לעולם ולז' רקיעים) וארבע רוחות השמים (רמוז באות ד').
בסופה של הפרשה מוזכרת מצוות 'לא תחנם' ממנה למדו שאין למכור קרקעות לגויים בארץ ישראל, ויש איסור לתת להם חניה בקרקע, וכן לא לתת להם חן, שאין לשבח אותם. ואכן כל ספר דברים הוא הכנה לעם ישראל כיצד להיכנס לארץ ישראל ולהתנהג בה כראוי, ועל ידי כך לזכות לטוב ה'.
ברכה על הדלקת נרות שבת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהַי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּחוֹנֵן אוֹתִי וְאֶת אִישִׁי וְאֶת כֹּל קְרוֹבַי, וְתִתֶּן לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, וְתִזְכְּרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹבָה וּבְרָכָה, וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינָתְךָ בֵּינֵינוּ, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָנִים חֲכָמִים וּנְבוֹנִים אוֹהֲבֵי יְיָ, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת זֶרַע קֹדֶשׁ, בַּיְיָ דְּבֵקִים וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְכָל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. אָנָּא, שְׁמַע אֶת תְּחִנָּתִי בִּזְכוּת שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה אִמּוֹתֵינוּ, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹּא יִכְבֶּה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. אָמֵן.