מאמינים שהמעון הוא בית החינוך הראשון לילדים
מאמינים שהמעון הוא בית החינוך הראשון לילדים צילום: באדיבות המצלם

"לפני 4 שנים עמדנו לקראת פתיחת שנה עם שתי קבוצות בלבד. הבנו שאנחנו בפני שוקת שבורה והחלטנו בצעד אמיץ להעביר לניהול היישוב את הפעוטון", כך בוחרת שרית כהן, יו״ר היישוב מעלה לבונה לפתוח את השיחה בנוגע לפעוטון.

היא מוסיפה ומספרת על התהליך הגדול שעבר היישוב בשנים האחרונות. תהליך שהוגדר על ידי הנהגת היישוב מ-80 ל-100. "הבנו שיש הרבה דברים טובים ביישוב, אך כדי שהתושבים באמת יוכלו ליהנות מהם צריך שהם יהיו מצויינים. כך השקענו בדואר, במקווה נשים, בסופרזול ענק וככה גם השקענו בפעוטון. הבנו שצריך לקחת את הסיכון הזה בשביל תושבי היישוב".

פעוטון לבונה שמשרת את תושבי היישוב יחד עם תושבי גבעת הרואה, היישוב הצעיר והסמוך, באמת הצליח בשנים האחרונות לעלות על מסלול צמיחה ולאחר שכאמור, עמד בפני פתיחה מצומצמת ביותר, הצליח המהלך להביא את הפעוטון לתפוסה מלאה.

מאמינה בטיפול בילדים כמקצוע? לחצי כאן

לא לעולם חוסן

מתברר שמנגנון השחיקה שמאפיין כמעט כל דבר בעולם, הגיעה גם לכאן, לפעוטון לבונה שבחודשים האחרונים מצא את עצמו מתמודד בעוצמה רבה יותר עם סוגיית כח האדם.

"ידעתי שאני נכנסת לאתגר כח אדם, לא שיערתי עד כמה" אומרת לנו חרות, מנהלת הפעוטון "לאחר כמה חודשי סחרור, הבנתי יחד עם מזכיר היישוב והמזכירות שאנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש, להבין איפה אנחנו טועים ולנסות למצוא דרך להצלחה"

חרות מספרת שבמהלך אפיון וחקירת הבעיה היא הבינה שצריך למקד את הזרקור קודם כל על הילדים ואחר כך על המטפלות. "הבנתי שכמנהלת מעון, קל מאד לאבד כיוון ולחשוב שהמטפלות הן קהל היעד שלי וכך למצוא את עצמי משקיעה בקמפיינים, בפינוקים וב'מכירות' למטפלות לעיתים על חשבון הילדים"

"לא שלא מגיעה למטפלות את מירב ההערכה" היא מיד מבהירה, "אלא שהיא לא עיקר הסיפור כאן. העיקר כאן זה הילדים. גם אני וגם המטפלות כאן בשביל הילדים"

לאור התובנה הזו, החליטו במעלה לבונה ליצור מנגנון שכר חדש שיביא לידי ביטוי את הערך שמקבלים הילדים מהמטפלות

מטפלת- זה לגמרי מקצוע

"בשנים האחרונות עולה מידי פעם זעקת המטפלות שהן זקוקות לשיפור בתנאים " מתארת לנו חרות את התוכנית החדשה "אבל כידוע, תנאים זה בעצם הכרה. אף אחד לא ישמח לקבל כסף שמלווה באמירה, אני לא מעריך אותך, אבל חייב לשלם לך"

"לכן, החלטנו שצריך קודם כל להעריך את המטפלות. העמקנו בתפקיד המטפלת והשקענו באפיון שלו. הבנו שיש למטפלת אחריות כבדה ומשמעותית על עתיד הילדים. הבנו שאנחנו בעצם 'בית החינוך הראשון' שהילדים עוברים בו"

חרות ממשיכה ומתארת את תוכניות הלימוד החינוכיות שהן בנו למהלך השנה הקרובה, את ההשתלמויות הצוותיות והקניית הכלים שהם מתכוונים להעביר במהלך השנה. "אלה כלים שיעשירו את הילדים, אך גם ייתנו ערך למטפלת בחייה הפרטיים או בעתיד כשתבחר להמשיך הלאה"

עם ערכים לא הולכים למכולת

את השכר של המטפלות, חילקו בפעוטון לבונה לשניים. יש מסלול מחוייב. זו התחייבות הדדית שלנו לשכר הולם ושל המטפלת למינימום 4 ימי עבודה בשבוע, השתתפות בהשתלמויות, ישיבות ועוד. ויש מסלול ללא התחייבות. ההבדל בשכר המטפלות בין שני המסלולים הוא דרמטי.

בעוד המסלול ההתחייבות, זוכה המטפלת להכרה בוותק, בנסיון ובהכשרה ישנן מטפלות שעוד בוחנות את דרכן ולא החליטו שבשנה הקרובה זה המקצוע שלהן. השכר במסלול השני הוא פשוט ולא מחושב על פי נסיון, ותק או הכשרה.

"בקרוב אנחנו נערוך בוקר היכרות ומיונים למטפלות אצלנו, ברוך ה' כבר יש לנו בסיס לצוות מחויב ואני מאמינה שלאחר בוקר המיונים נצליח למלא את הדרישה ולייצר צוות מקצועי" מסכמת חרות.

מאמינה בטיפול בילדים כמקצוע? לחצי כאן