רוני דניאל
רוני דניאלצילום: פלאש 90

הפרשן הצבאי רוני דניאל שמזמן הפך לפס הקול של מלחמות ישראל, הלך אתמול (ב') לעולמו בגיל 73. הבשורה על מותו הגיעה כרעם ביום בהיר, והותירה את הציבור הישראלי כואב והמום.

אתמול חבריו מ'חברת החדשות', עמיתיו ב־103fm ועוד רבים בהם נגע לאורך חייו ספדו לו בדמעות, ונפרדו מהאיש שעיצב דורות של מפקדים ועיתונאים.

גולן יוכפז וענת דוידוב שוחחו הבוקר עם אוהד איטח, מפיק ב'חדשות 12' וחברו הקרוב ביותר של דניאל, שמצא את דניאל בביתו.

אוהד איטח סיפר על דמותו של רוני דניאל מאחורי המסך: "הוא תמיד היה איתנו, עם החבר'ה. הכתבים האחרים היו בד"כ עולים על מונית ונוסעים, רוני היה נשאר רואה מה קורה איתנו, מקפלים, מי הולך לאן, והיה מעורב בכול העניינים בינינו.

כל החבר'ה תמיד היו בחדר של רוני במערכת". החיבור בין השניים נוצר במערכת, אך במהרה גלש גם לחיים האישיים. "היינו צמודים, הייתי כל הזמן מצחיק אותו, כל הזמן משתף אותו. הוא היה מתקשר ובודק מה איתי, מה אני עושה ומייעץ".

הוא נזכר כי "היינו נוסעים באוטו והייתי מספר לו סיפור. היה מתקשר רה"מ או שר הביטחון, והוא היה אומר להם 'אני אתקשר עוד מעט אני עסוק כרגע'.

רוני היה חבר שדואג, היה יודע למצוא את דרך האמצע ולהגיד איפה אתה נמצא, איך זה נראה מבחוץ ואיך כדאי להתנהל. סוג של אבא. תמיד היה לוקח אותי לאכול, הוא נורא צנוע, לא אהב ללכת למסעדות יקרות ולקח אותנו לשוק".

איטח סיפר מדוע החליט לבדוק לשלומו של דניאל, ואז גילה את הבשורה המרה: "הוא הרגיש קצת לא טוב בתקופה האחרונה, רצינו שהוא ייבדק והוא כל הזמן דחה.

הוא היה איש חזק, ואתמול לראות אותו ככה, זה שבר את הלב. את האיש החזק הזה שכל הזמן במלחמות אנחנו היינו רצים ותופסים מחסה והוא לא פחד מהפגזים. אני ועוד חבר, הגענו ממש ביחד, עלינו עם השומר ומצאנו אותו ככה מול הטלוויזיה. ישב מול הטלוויזיה ונרדם. לא קל להגיע לחבר הביתה, לפתוח את הדלת ולראות שהוא ללא רוח חיים".

עוד הוסיף, כי: "היה קשה לישון, להירדם, אחרי כל היום הזה שעברנו, כל הסיפורים על רוני, הכול צף ועולה. הוא נגע בכל כך הרבה אנשים, כולם נורא אהבו אותו והיו איתו.

לפעמים היינו הולכים לשוק התקווה, אתה הולך ומסתכל מהצד ורואה את כמות האנשים שמרעיפים עליו אהבה. הוא מסתובב כמו רוק סטאר וכולם רוצים להצטלם איתו, לחבק, ולגעת. לכולם הייתה לו סבלנות, הוא לא היה קצר, לכולם היה עושה ומדבר ומצטלם ועוד תמונה ועוד תמונה. הוא פשוט אהב לעזור לאנשים".

מה אתה חושב שהוא היה כי רוצה שיזכרו ממנו?

"שהוא היה איש של חברים, שהוא תמיד היה איתנו עם הצלמים והעובדים מאחורי הקלעים, דאג לנו. תמיד היה עם האנשים הפשוטים, לא התנשא, לא דרך על אף אחד. אומרים שזה עולם של מרפקים. להפך, הוא היה מושך אותך ומעלה אותך למעלה, מעודד אותך ומתקשר למי שצריך. באמת, איש מאוד מיוחד שחסר לכולנו. להגיע למערכת עכשיו יהיה פשוט משעמם".