בתי הדין הרבניים
בתי הדין הרבניים צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

היועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין, הרב ועו"ד שמעון יעקבי דוחה את מכתב הנזיפה של יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי נגד אנשי בתי הדין שנעדרו מדיוני הכנסת בנושא חוק הדיינים.

במכתב מאשים יעקבי את היועץ המשפטי לממשלה כי לא אישר לו להביע את דעתו המקצועית בוועדת חוקה, "אנו רואים עין בעין איתך חשיבות ראשונה במעלה להשמעת עמדת הנהלת בתי הדין הרבניים בדיוני ועדות הכנסת בכל עניין הנוגע לבתי הדין הרבניים. כך אנו נוהגים תמיד, מימים ימימה. דא עקא, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לא אישר לי להביע את דעתי המקצועית במלואה בוועדת החוקה. אם הכנסת מעוניינת לשמוע את עמדתם המקצועית החופשית של נציגי רשויות שלטון השונות, עליה להסדיר זאת באורח משביע רצון בכללים או בהוראות חקיקה מתאימות. אין לצפות שיוטלו הגבלות על חופש הביטוי המקצועי של נציגי הרשויות שהוזמנו לדיוני הוועדות, ובמקביל הם יידרשו ליטול חלק באותם דיונים. לשם מה – עניית 'אמן'?!"

"החיפזון שננקט פעם ופעמיים כלפי התיקונים שהוצעו, אינו ראוי", כותב יעקבי בהמשך המכתב, "הדבר עלול לפגוע באמון הציבור ברשויות השלטון, המחוקקת, המבצעת והשופטת. נוסח הצעת החוק שהובאה לדיון בוועדת החוקה משנה באופן מהותי את יחסי הכוחות בוועדה שנועדה לבחור נושאי משרה שיפוטית, ומדללת באופן משמעותי את כוחם של נציגי הרשות השופטת. בהקשר זה עולות כמה שאלות:

1 )מדוע בית הדין הרבני מופלה לרעה, ומדוע לא ידולל באופן דומה כוחם של נציגי הרשות השופטת בוועדה לבחירת שופטים ובוועדות למינוי קאדים וקאדים מד'הב, על ידי הוספת נציגים רלוונטיים כל וועדה לפי עניינה?

2 )מדוע לא יצורפו טוענות שרעיות גם לוועדת למינוי קאדים וקאדים מד'הב?

3) לחלופין, האם אין בקביעה כי תהיינה שתי טוענות רבניות, ולא טוען וטוענת, אין פגיעה בעקרון השוויון במידה העולה על הנדרש?

בהמשך המכתב תוקף יעקבי את הרבנות הראשית, "מתעוררות שאלות קשות, ואני מצפה שתיתן עליהן את דעתך, ותבקש לקבל תשובות מתאימות מן הגורמים הרלוונטיים. ועדת החוקה נוהגת להזמין לישיבותיה בעניין בתי הדין הרבניים, בנוסף לנציגי הנהלת בתי הדין הרבניים, את נציגי הרבנים הראשיים לישראל ומדי פעם גם נציג של הדיינים עצמם.

והנה, באתר החדשות "ערוץ 7", שמכוח ידיעה שפורסמה בו לעניין התיקון לחוק הדיינים יזמת את פנייתך להנהלת בתי הדין הרבניים, פורסמה במקביל ידיעה נוספת שכותרתה: "חשיפת ערוץ 7: הדיל בין הרב דוד לאו לשר מתן כהנא, והיא עוסקת בהצעת תיקון לחוק הדיינים, ועל פי הנטען בה 'הרב הראשי לישראל דוד לאו שיסיים את כהונתו בעוד כשנתיים ימונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בתמורה לא ינהל מלחמה נגד תוכנית הכשרות החדשה'. תיקון כאמור הוצע באחת ההסתייגויות לחוק הדיינים שנדונו בדיוני ועדת החוקה, אשר על אי- השתתפותנו בהם מצאת להלין. כמה שאלות נשאלות בהקשר זה:

1.הכיצד בעניין כה משמעותי לא ניתן מספיק זמן סביר לנציגי הרשויות השונות ללמוד את הנוסח כדי לתת את דעתם המקצועית ?

2. האם נציגי הרב הראשי ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד לאו, הוזמנו לדיוני ועדת החוקה כדי להביע את דעתם המקצועית בקשר לנוסח התיקונים שהוצעו? אם לא – מדוע לא ?

3. אם הם הוזמנו ולא הגיעו, אלו הסברים בדעתך לבקש מנשיא בית הדין הרבני הגדול?

4. האם הכנסת נוהגת לבקש הסברים מכל גוף מקצועי שנציגיו לא הגיעו לדיוני ועדות הכנסת?

5. האם היה עולה על הדעת שנציגים של נשיאת בית המשפט העליון ונציגות השופטים לא היו מוזמנים להשתתף, או לא היו משתתפים, בישיבה שנועדה לדיון בהצעת חוק שמטרתה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ובין היתר לדלל את כוחם של נציגי הרשות השופטת בוועדה? אם הם לא הוזמנו – מדוע לא?

6. האם אי - הזמנת נציגי נשיא בית הדין הרבני הגדול ונציגות הדיינים לדיוני ועדת החוקה , או אי - פנייה בבקשת הסברים על חוסר ההשתתפות בדיוני ה , קשורים בדרך זו או אחרת להצעה כי בסיום כהונתו יתמנה הרב לאו לדיין של בית הדין הרבני הגדול כפי שפורסם?".

המכתב נשלח בהעתק לשר לשירותי דת, ח"כ מתן כהנא, היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ גלעד קריב, היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, וליועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת, עו"ד גליה קליין.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו