אחד מכל חמישה מאושפזי קורונה בגל השלישי מת במהלך האשפוז (21%) ואילו בגל הראשון והשני מת אחד מכל שמונה מאושפזים (12.6%). בתוך חודש מהאבחון מת אחד מכל ארבעה מאושפזים (25%) בגל השלישי, לעומת 13.3% בגלים הראשון והשני, כך עולה מנתוני משרד הבריאות שנחשפו ב׳ישראל היום׳.
בבתי החולים הזהירו במהלך הגל השלישי כי הגיעו לסף הספיקה של המערכת, כאשר הגיעו לכ-1,100 חולים קשה. עם זאת, במשרד הבריאות מעריכים שהעלייה בתמותה נגרמה בשל הדומיננטיות של הווריאנט הבריטי בגל השלישי וכן מהחמרת הקריטריונים לאשפוז בגל זה, מה שהוביל לכך שחולים במצב קשה יותר אושפזו.
הנתונים נאספו ונותחו על ידי פרופ' ירון ניב, סמנכ"ל איכות ובטיחות במשרד הבריאות, כחלק מוועדה שהוקמה במשרד לבדיקות איכות ובטיחות הטיפול בחולי קורונה. מהנתונים עולה עוד כי לא רק התמותה מקורונה בגל השלישי הוכפלה, גם מספר המונשמים כמעט הוכפל.
שיעור המאושפזים שנעזרו בחמצן בזרימה גבוהה עלה מ-19% בגל הראשון לכמעט שליש (31.2%) בגל השני. שיעור המאושפזים המונשמים עלה מ-9% בגלים הראשון והשני ל-14% בגל השלישי. ושיעור החולים קשה שנעזרו במכשיר אקמו (לב-ריאה מלאכותי) הוכפל מ-0.7% ל-1.5% בגל השלישי.
גם אופי הטיפול התרופתי בחולים השתנה בין גלי התחלואה. הטיפול בסטרואידים גדל מאוד (מ-50% מהמטופלים בגל ראשון והשני ל-75.6% בגל השלישי), וכך גם הטיפול בנוגדי קרישה עלה מ-66% לכמעט 80% מהחולים קשה בגל השלישי.
עם זאת, הטיפול ברמדסיביר, הטיפול הראשון שקיבל אישור חירום לקורונה, ירד מ-19% לכ-15% וכך גם הטיפול בפלסמה ממחלימים שירד מ-8.09% ל-5.75%.
"מקרב כלל הנדבקים דווקא בגל הראשון היה שיעור גבוה יותר של נפטרים, וזה הלך וירד עד לגל השלישי, אך מתוך המאושפזים בגל השלישי היו פי שניים יותר נפטרים מאשר בגל הראשון והשני", מסביר פרופ' ניב.
"הסיבות לכך שהתמותה גבוהה יותר יכולות להיות משום ש-90% מהנדבקים בגל השלישי היו עם הווריאנט הבריטי, שגורם למחלה קשה יותר ב-40%-30% מהנגיף המקורי, אך יכולות להיות גם סיבות אחרות - בגל הראשון אשפזו כל חולה מאומת. בגל השני אושפזו רק חולים עם סימפטומים ובגל השלישי אושפזו חולים קשה מלכתחילה, כי למדנו להתמודד".
עוד ציין פרופ' ניב כי "ראינו שזמן האשפוז הממוצע דווקא התקצר בין הגלים, וזה משום שהרפואה שניתנה הייתה טובה יותר בגל השלישי מאשר בגל הראשון והשני. ראינו שינוי בטיפול התרופתי - בגל השלישי טיפלו יותר בסטרואידים כי ראו שזה עובד ופחות ברמדסיביר. זה מראה שאנחנו כל הזמן בלמידה, ויש למידה משותפת בין בתי החולים".
ד"ר מיקי הלברטל, מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, הוסיף כי "בגל השלישי התחיל הווריאנט הבריטי. הייתה תחלואה קשה מאוד והתמותה הייתה מאוד משמעותית והווריאנט הוא אחת הסיבות לכך. היה עומס מאוד ניכר על בתי החולים. כל העת אמרנו שאנחנו יכולים לתת פתרונות לעומס, אבל שיש לזה משמעויות. הייתה התפשרות מסוימת בכמות שירותי הסיעוד שניתנו - הן לטיפול רפואי רגיל וגם לחולי הקורונה. אצלנו אני לא חושב שמישהו נפגע כתוצאה מזה".