בשבוע שעבר פירסמתי קריאה להפעיל סנקציות על אלו שלא מתחסנים. בתגובה קיבלתי פניות רבות, חלקן הקטן היו ענייניות, חלקן הגדול טענו שאני פאשיסט ודמגוג ושזה לא ענייני מה אחרים עושים.
איני נוהג להתייחס לתגובות לא מכבדות. אחרוג ממנהגי כיוון שמדובר בדיני נפשות. תסתכלו בבקשה על הגרף המצורף המתאר את מספר החולים במצב קשה על כל 100,000 איש המעודכן להיום בבוקר.
הקו הכחול המטפס במהירות למעלה מתאר את המצב אצל הלא מחוסנים, בעוד הקו הכהה שמטפס לאט מאוד מתאר את המצב אצל המחוסנים. הפער בין המחוסנים ללא מחוסנים עומד כיום על יחס של אחד לשש! על כל חולה מחוסן במצב קשה שיש לנו היום היו אמורים חלילה להיות שישה חולים במצב קשה לו הם לא היו מתחסנים.
בחישוב קר, כיום יש כ-400 חולים קשה, כ-260 מהם מחוסנים. לו האוכלוסיה בישראל לא הייתה מחוסנת, במקום 400 חולים היו לנו היום 1,700 חולים, שזה הרבה מעל הקיבולת האפשרית כיום. וזאת בלי להוסיף את העובדה שלו האוכלוסיה בישראל לא הייתה מחוסנת, קצב ההדבקה חלילה היה חריף פי כמה כמה ובמקום מקדם הדבקה של 1.3 (ברוך ה' מקדם ההדבקה יורד בעקביות כבר ארבעה ימים - שרק ימשיך כך) היה לנו מקדם הדבקה גבוה הרבה יותר, מה שהיה כמובן מביא חלילה וחס מספר חולים ונפטרים גבוה פי כמה וכמה.
אני יודע שמתנגדי החיסונים יכעסו עלי אבל הנתונים היבשים מלמדים שכל אדם שהתחסן ולקח על עצמו סיכון של מחלות לב וכו' היה שותף במאמץ הלאומי של צמצום התפשטות המחלה, ירידה בעומס המיטות בבתי החולים והקטנת התמותה. לעומתו כל מי שלא התחסן, לא השתתף במאמץ הלאומי ובמילים לא מכובסות - השתמט. ואני שואל אתכם, אחי מתנגדי החיסונים, "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?".