תוספת הרמטכ''ל לפנסיות אנשי הקבע אושרה בממשלה. עלות התוספת היא 1.1 מיליארד ש''ח.
13 שרים הצביעו בעד, שרי מרצ ושרי תקווה חדשה הצביעו נגד ההחלטה. שישה שרים נמנעו בשל ניגוד עניינים.
תוספת הרמטכ''ל המכונה גם "הגדלות הרמטכ"ל" נועדה לנפח את הפנסיות של משרתי הקבע בצה"ל.
הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי אמר בדיון: "ההחלטה הזו היא על איך המדינה מתייחסת לצבאה, איך המדינה מתייחסת למגניה, לאנשים שיכלו לפתח קריירות בחוץ ומחליטים להישאר, לתרום למדינה בצבא, עם משכורות הרבה יותר נמוכות ממה שיכלו לעשות בחוץ".
"אני לא רוצה לדבר רק על המשכורות", המשיך כוכבי. "האנשים האלה לא בחרו לשרת בגולני וגבעתי, שזה קל לחבק. אלה אנשי תקשוב, מפתחי אפליקציות ועוד תחומים רבים. הם עובדים בקריה, כן - הם עובדים בקריה. עד עשר-אחת עשרה בלילה. 70 אחוז מהיכולות שלנו במבצע 'שומר החומות' נשענו עליהם".
"הם לא בגולני, לא מחבקים אותם כי יש להם זיעה על הגב אלא כי יש להם הרבה מאוד שכל ואלטרנטיבה בחוץ ואנחנו עושים הרבה מאוד מאמצים להשאיר אותם בצבא. לכן, אתם מצביעים פה על היוקרה של השירות בצה"ל ולא רק לפי חשבון הבנק", הוסיף הרמטכ''ל כוכבי.
גנץ אמר בדיון: "אנחנו שקופים לאוצר. בצוק איתן הלכתי לשדה וגיליתי שלא היה מטוס שנשאר על הקרקע יותר מ-20 דקות במשך 70 ימים. זה נכון שהטייס מטיס, אבל מתחתיו יש טכנאים, ואנשי טכנולוגיה וטבחים. לכן, שירות בצבא הוא משהו שראוי לתגמול. עשינו הבחנה בין לוחמים לאנשי מטה, וצריך לזכור שרק אחד מתוך עשרה מגיע לגיל פרישה. כך, ההסדר לא רלוונטי לרוב אנשי הקבע".
לדבריו הטענה שהפנסיות יגדלו היא "אגדה אורבנית". לדבריו, "באף משרד ממשלתי לא עושים את זה, אני לא אתן יד לקיצוץ רטרואקטיבי בפנסיות". כשהתפתח עימות בין השרים שר הביטחון גנץ צעק: "לא אתן יד לקיצוץ הזה, לא עשו את זה באף משרד ממשלתי".
ראש הממשלה נפתלי בנט גיבה את עמדת גנץ ומערכת הביטחון. "אנחנן בעידן של עודף ביקוש לאנשים מוכשרים, במיוחד בהייטק שצמא לכל אדם. היתרון האמיתי של צה"ל הוא לא רק אצל מפקדי השדה, אלא גם בקרב החיילים העורפיים שעובדים מסביב לשעון. אני נפעם כשאני פוגש רב סרן שמוותר על שכר של 120 אלף שקל כדי לשרת. לבוא לבני 30 ולהגיד להם שאנחנו מבטלים את ההסדר, זו מכה אנושה לביטחון ישראל. אין מה לדבר על מי שפרש. לא באים למישהו שנתן את כל כולו ולוקחים לו את זה. אני מגבה לחלוטין את ההצעה", כך בנט.