14 מאסרי עולם ועוד 50 שנות מאסר נגזרו ביום ב' על נאסר עוויס, שהיה מפקד אזור שכם וצפון השומרון של ארגון תנזים-פתח וכן מפקד ארגון גדודי חללי אל אקצא באזור זה - שהורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב ברצח 14 ישראלים ובפציעתם של עשרות אחרים בפיגועי טרור שיזם תכנן והוציא אל הפועל.
השופטים קבעו, כי "הנאשם הקדיש ימיו ולילותיו - בשמה של מלחמת שחרור פוליטית ואידיאולוגית לתכנון וארגון פעולות טרור רצחניות המיועדות לפגוע במספר גדול ככל האפשר של אזרחים תמימים: אנשים, נשים וטף, בכל מקום אפשרי - ללא הבחנה, ללא נקיפות מצפון, ללא הרהורי חרטה, ללא תועלת ובניגוד לכל כלל מוסרי ואנושי, שיש בו כדי להצדיק במשהו את המטרה הנטענת. הנאשם שילח את המפגעים לדרכם כדי לזרוע מוות, שכול, סבל, הרס ופחד ולשבש את שגרת החיים של כולנו. על מעשיו אלה, שהוא גאה בהם, חייבת החברה לומר את דברה בענישה מכבידה שתביע ולו במקצת את הערך שהיא מייחסת לשלומם של אזרחיה".
יצויין, כי הנאשם שימש גם סגנו של מרואן ברגותי, מפקד התנזים של הפתח בגדה.
הנאשם היה אחראי לפיגועים רבים: במסעדת "סי פוד מרקט" בתל אביב במרס אשתקד, שם נהרגו רס"ר סלים בריכאת (33) שהיה אחד השוטרים הראשונים שהגיעו למקום והסתער על המחבל אברהים חסונה, יוסף הבי (52) ואליהו דהן (53). באולם אירועים "ארמון דוד בחדרה בינואר 2001 בו התקיימה בת מצווה, שם נהרגו 6 אורחים ובפיגוע שהיה ב-22 בינואר 2001 בפינת הרחובות יפו ולונץ במרכז ירושלים, שם נהרגו 2 נשים שהלכו לתומן ברחוב וכן הפגוע הרצחני במלון בנתניה וכן פיגועים נגד חיילי צה"ל.
בתחילה שכר הנאשם את שירותיו של עורך דין ג'וואד בולוס ושיתף אתו פעולה, אולם לאחר מכן אמר כי אינו רוצה עורך דין וכי הוא מייצג את עצמו. אחר-כך, אמר כי אינו מכיר בסמכותו של בית משפט בישראל לשפוט אותו והמשפט נמשך והסתיים בנוכחות הנאשם וסנגורו ובתרגום מלא לערבית. הנאשם והסנגור שתקו לאורך כל המשפט ולא השיבו לכתב האישום, לא חקרו עדים בחקירה נגדית ולא העלו טענות משפטיות. הנאשם לא העיד ולא הובאו עדים מטעמו. עם-זאת קבעו השופטים, שהרשעתו מבוססת היטב על הודאותיו המפורטות במשטרה, כפי שנכתבו בכתב ידו, ועל הודאות פיקודיו ושותפיו לקשר ולארגון הטרוריסטי, ביחד עם תיאורים של עדי-ראיה ושוטרים, שיצרו תמונה אחידה ומוצקה של ראיות, המוכיחות את אשמתו של הנאשם, בכל העבירות שיוחסו לו, מעבר לכל ספק סביר - סברו השופטים.
הרכב השופטים: שלי טימן, נורית אחיטוב ועפרה סלומון צ'רניאק קבע, כי "הוכח לנו שיחסו הנפשי של הנאשם לעבירות אלה אינו מוטל בספק, הנאשם רצה וחפץ בתוצאות המעשים הנפשעים בכל מאודו והיה ראש להגשמת תכנית משותפת המבוצעת בצוותא לגרום בכוונה תחילה למותם ולחבלתם של קורבנותיו כפי שהוכח. אין לנו ספק על דבר היותו מבצע העבירות... התשתית העובדתית שנגלתה לנו, מעידה על כך שמעשי הרצח בוצעו מראשית עד אחרית, בזדון, במטרה והחלטה לגרום למוות, מתוך מחשבה קרה התנהגות נשלטת ויישוב הדעת ולאחר הכנה קפדנית ומדוקדקת".
עוד קבעו השופטים, שהוכח שהנאשם נשא ללא רשות על פי דין רובי M-16, תחמושת ורימוני יד והוא אף הודה בכך שהשתמש בהם.
השופטים קבעו, כי "הנאשם הקדיש ימיו ולילותיו - בשמה של מלחמת שחרור פוליטית ואידיאולוגית לתכנון וארגון פעולות טרור רצחניות המיועדות לפגוע במספר גדול ככל האפשר של אזרחים תמימים: אנשים, נשים וטף, בכל מקום אפשרי - ללא הבחנה, ללא נקיפות מצפון, ללא הרהורי חרטה, ללא תועלת ובניגוד לכל כלל מוסרי ואנושי, שיש בו כדי להצדיק במשהו את המטרה הנטענת. הנאשם שילח את המפגעים לדרכם כדי לזרוע מוות, שכול, סבל, הרס ופחד ולשבש את שגרת החיים של כולנו. על מעשיו אלה, שהוא גאה בהם, חייבת החברה לומר את דברה בענישה מכבידה שתביע ולו במקצת את הערך שהיא מייחסת לשלומם של אזרחיה".
יצויין, כי הנאשם שימש גם סגנו של מרואן ברגותי, מפקד התנזים של הפתח בגדה.
הנאשם היה אחראי לפיגועים רבים: במסעדת "סי פוד מרקט" בתל אביב במרס אשתקד, שם נהרגו רס"ר סלים בריכאת (33) שהיה אחד השוטרים הראשונים שהגיעו למקום והסתער על המחבל אברהים חסונה, יוסף הבי (52) ואליהו דהן (53). באולם אירועים "ארמון דוד בחדרה בינואר 2001 בו התקיימה בת מצווה, שם נהרגו 6 אורחים ובפיגוע שהיה ב-22 בינואר 2001 בפינת הרחובות יפו ולונץ במרכז ירושלים, שם נהרגו 2 נשים שהלכו לתומן ברחוב וכן הפגוע הרצחני במלון בנתניה וכן פיגועים נגד חיילי צה"ל.
בתחילה שכר הנאשם את שירותיו של עורך דין ג'וואד בולוס ושיתף אתו פעולה, אולם לאחר מכן אמר כי אינו רוצה עורך דין וכי הוא מייצג את עצמו. אחר-כך, אמר כי אינו מכיר בסמכותו של בית משפט בישראל לשפוט אותו והמשפט נמשך והסתיים בנוכחות הנאשם וסנגורו ובתרגום מלא לערבית. הנאשם והסנגור שתקו לאורך כל המשפט ולא השיבו לכתב האישום, לא חקרו עדים בחקירה נגדית ולא העלו טענות משפטיות. הנאשם לא העיד ולא הובאו עדים מטעמו. עם-זאת קבעו השופטים, שהרשעתו מבוססת היטב על הודאותיו המפורטות במשטרה, כפי שנכתבו בכתב ידו, ועל הודאות פיקודיו ושותפיו לקשר ולארגון הטרוריסטי, ביחד עם תיאורים של עדי-ראיה ושוטרים, שיצרו תמונה אחידה ומוצקה של ראיות, המוכיחות את אשמתו של הנאשם, בכל העבירות שיוחסו לו, מעבר לכל ספק סביר - סברו השופטים.
הרכב השופטים: שלי טימן, נורית אחיטוב ועפרה סלומון צ'רניאק קבע, כי "הוכח לנו שיחסו הנפשי של הנאשם לעבירות אלה אינו מוטל בספק, הנאשם רצה וחפץ בתוצאות המעשים הנפשעים בכל מאודו והיה ראש להגשמת תכנית משותפת המבוצעת בצוותא לגרום בכוונה תחילה למותם ולחבלתם של קורבנותיו כפי שהוכח. אין לנו ספק על דבר היותו מבצע העבירות... התשתית העובדתית שנגלתה לנו, מעידה על כך שמעשי הרצח בוצעו מראשית עד אחרית, בזדון, במטרה והחלטה לגרום למוות, מתוך מחשבה קרה התנהגות נשלטת ויישוב הדעת ולאחר הכנה קפדנית ומדוקדקת".
עוד קבעו השופטים, שהוכח שהנאשם נשא ללא רשות על פי דין רובי M-16, תחמושת ורימוני יד והוא אף הודה בכך שהשתמש בהם.