אני לא חושב שיש מישהו בעולם שמתגעגע למלחמות דת. נכון, זה מצטלם טוב כל האבירים והחרבות וזה, וברובין הוד יש קטע נורא יפה על איך ריצ'ארד לב ארי חוזר ממסעות הצלב, אבל זה מהזווית הנוצרית. בואו רק נגיד שלעם היהודי יש כמה זיכרונות פחות טובים מהאירוע...
אבל היה בהן גם צד של אמת. היה שם הרבה שקר, ואלימות, ותאוות כוח ורצחנות ולפעמים גם סתם אנטישמיות, אבל ברעיון שהם ביטאו היה גם צד של אמת - אם הדת שלי היא הנכונה, ואני הרי מאמין שזה המצב, אז כולם צריכים לקבל אותה. לא לטובתי, לטובתם.
החשבון פשוט - אם לעבוד את אללה, או להאמין בישו, זה הדבר היחיד שיכול להציל את האדם מהגיהנום, אז אני בעצם עושה לו טובה כשאני מכריח אותו לקבל את האמונה הזו. נכון, הוא קצת סובל עכשיו, אבל בטווח ארוך הצלתי אותו מהגיהנום, וזו לכל הדעות עסקה משתלמת למדי.
והאמת, שגם היהדות היא קצת כזו. אמנם לא כלפי עמים אחרים, להם אנחנו נותנים (לבינתיים) להאמין במה שירצו, אבל כלפי יהודים אחרים, פנימה.
אנחנו לא אוהבים לדבר על זה כי זה לא מצטלם טוב וכי מהרבה בחינות זה באמת שייך לעבר, אבל מספיק להעיף מבט באחד מהחומשים כדי לראות שהמחשבה בבסיס היא זהה לרעיון של מלחמות דת. יש אמת, אחת, מוחלטת, ולטובתך אנחנו נכפה עליך להאמין בה.
רוצה לחלל שבת? תפאדל, רק תתייצב מחר בשמונה, שנוכל לסקול אותך. חופש דיבור זה טוב ונחמד, אבל אם בחרת לקלל את אלוהים כדאי שתכתוב צוואה לפני. את בת כהן שקצת מ... בקיצור, הבנתם את הרעיון.
רק להבהרה, אני ממש לא מתכוון שצריך לעשות את אחד מהמעשים האלו או שהם חיוביים בעיניי, אבל בכוונה הקצנתי כדי להדגיש את הרעיון - היהדות לא מאמינה ב"חיה ותן לחיות". זה משפט יפה, הוא מצלצל נחמד, אבל סורי, הוא לא חלק מסט הערכים היהודי. (שלא לדבר על 'איש באמונתו יחיה' האווילי, שהוא פשוט סילוף של הפסוק "צדיק באמונתו יחיה". יחי ההבדל...)
"והאמת, שאין אמת אחת או שתיים" זו שורה יפה מתוך שיר של שלמה ארצי וישי ריבו, אבל מה נעשה שהיא לא נכונה? שאנחנו דווקא כן מאמינים שיש אמת אחת? שאנחנו אולי מקבלים את חוקי המשחק הפלורליסטי אבל לא באמת מאמינים בהם?
ואני חושב שזו הנקודה שהכי צרמה לי בפרק של שבאבניקים שלשום, לראות את הבחור החילוני מטיח בכעס שמה שאבינועם מבקש "זה ממש לא חיה ותן לחיות", ואת אבינועם מתפתל במבוכה ומנסה להסביר למה זה דווקא כן.
זה לא.
זה ברור לאבינועם, זה ברור לקידן (הבחור החילוני), וזה ברור גם לצופה. אבל במקום לעמוד כמו גבר ולהודות בזה, אבינועם בוחר להתחיל להמציא תירוצים ולהסביר למה זה דווקא כן עומד בערך הפלורליסטי המקודש של חיה ותן לחיות.
אז בסדר, אבינועם הוא בסך הכל דמות בסדרה וההתקפלות שלו היא חלק מהדמות, אבל מה לגבינו?
אנחנו לא אוהבים להודות בזה, וגם לי ברור שיש הרבה אנשים שמעכשיו יסתכלו עליי אחרת כי עד עכשיו אולי הם תפסו אותי כ'ליברל' או משהו בסגנון, אבל כשהנושא עולה ומישהו מאשים אותך שהדת שלך לא פלורליסטית יש רק מילה אחת שצריך לענות לו:
"נכון".