סגנון יחודי, ציורי, היה לו לרבי ברוך נחשון בכל אורחות חייו. הוא היה כמו ציור בפני עצמו. כל מפגש איתו העלה חיוך על השפתיים, הרים את מצב הרוח.
זכות גדולה ועצומה זכה ברוך נחשון, אהוב ליבנו. זכורני איך היה מספר לנו פעמים רבות על הקשר המיוחד שהיה לו עם הרבי מחב"ד זצ"ל.
בכל פעם שברוך מספר על הרבי, היו עיניו בורקות, מאירות. שלוש שעות היה ביחידות עם הרבי! והרבי השקיע בו, קירב אותו עד מאד, ועודד אותו להשקיע בציור.
להשתמש באומנות הציור לדבר החשוב ביותר בעולם- הפצת יהדות. ברוך סיפר שעברו עליו נסיונות לא קלים בלימוד הציור, ניסיונות שדרשו ממנו הקרבה גדולה למען יראת ה', והוא עמד בהם איתן. למרות שקיבל מלגות גבוהות, ויתר על אפשרות ללמוד במקום שיצטרך חלילה לוותר על דבר ה' זו הלכה. לימים, הרבי זצ"ל ביקר בתערוכת הציורים של ברוך במשך 50 דקות!
ברוך היה חסיד חב"ד מיוחד. הוא נשאר רחב אופקים, והיה לו גם קשר מיוחד עם חסידות ברסלב. סיפר רבות על קשר מיוחד שהיה לו עם הרב גדליה אהרון קעניג זצ"ל מגדולי חסידי ברסלב של הדור הקודם, ולימים גם עם הרב שיק זצ"ל. היה לו גם הערכה מיוחדת לחכם ישועה בן שושן זצ"ל.
הייתה תקופה, לפני כ-25 שנים, שהיינו מגיעים לביתו באישון לילה עם חבר נעורים מיוחד שלו. הם היו מחליפים חוויות ולומדים תורה. כל כך חבל על דאבדין.
חוויה מיוחדת הייתה התפילה בבית הכנסת שבביתו של ברוך. הייתה אוירה נעימה. הוא נתן לכל אחד יחס אישי מיוחד, ובמיוחד השקיע בשבורי לב.
הייתה לו רתיעה וסלידה מכל סממן שקרי של פוליטיקה. הוא ציפה לגאולה האמיתית והשלמה, בה ייעלם לחלוטין החושך הכפול והמכופל, ויאיר אור ה' עלינו בשלמות. הוא סלד בכל נימי נפשו לנאמנות מוחלטת או סגידה כלשהי למערכת בה שולט השקר. ויש עוד הרבה מה לספר על דמותו הייחודית. בגעגועים.